היי בננות, צריכה בעיקר לפרוק ולשמוע את דעתכן! אני חודש וחצי אחרי לידה שלישית , שחיכיתי לה כל כך !!!! הזוגיות שלי ושל בעלי איומה . אנחנו רבים כמעט כל יום כל היום ! על הכל. הילדים הגדולים (שבעצמם קטנים בני 6 ו4) מבינים הכל ורואים אותנו רק רבים… גם בהריון רבנו 90% מההריון. עכשיו אני במצב שאני ממש מרגישה שהוא שונא אותי. שהוא לא אוהב אותי, שאלתי אותו הוא אמר שהוא אוהב אבל חד משמעית פחות מפעם - והטענה שאני הבאתי את זה על עצמי. הוא בכללי לדעתי לא גבר שמתאים לחיי משפחה וילדים.. מצד אחד הוא אבא מאוד טוב ומעניק לילדים מצד שני הוא יושב ומתלונן כמה החיים שלו בזבל שאין לו דקה לעצמו… רוב המריבות עכשיו אחרי הלידה מגיעות מהמקום שהוא ממש לא מבין אותי ! באמת שלא מבין בכלל בכלל!! שבוע אחרי הלידה היה לו אירוע של חבר - ואמרתי לו ממש קשה לי להישאר עם הילדים לבד ואני לא מרגישה טוב אבל תלך ותשתדל לחזור מהר, אז הוא טוען שכל דבר שהוא רוצה לעשות אני מוציאה לו מהאף ושאני מרוכזת בעצמי, עכשיו מה מרוכזת בעצמי? אני כל כולי לבית ולילדים. הרי הבקשות שלי ממנו זה כלפי הבית בלבד ! וזה תמיד מגיע למריבה. האוירה בבית מאוד לא טובה , כבר השבוע 3 פעמים הוא אמר שמבחינתו להתגרש - אבל הוא יודע שאני לא אשחרר אותו .. בכללי כל מריבה הוא ישר מעלה את המילה גירושין.. אני יושבת על הספה עכשיו ופשוט בוכה… איך זה שהפכתי אותו לאבא שוב והוא ככה מתנהג אליי? למה לא מגיע לי שיאהבו אותי ?????