היי בנות חייבת לפרוק את שעל ליבי, בחודש שמיני עם תינוקת בת שנה וחצי שהיא באמת…

אוף בנות קשה לי😭 רבתי עם אמא שלי וניתקתי ממנה קשר עכשיו אל תגידו לי כיבוד הורים וכו.. כבר דיברתי עם רבנים והכל אמרו לי שאם זה מזיק לי נפשית ברמת הקשר הזה שאני הולכת לפסיכולוגית לטפל בעצמי מתפוצץ לי הלכתית לעשות מה שמרגיש לי שעושה לי טוב אפילו הלכתית.. אמא שלי בנאדם קשה מאוד מאוד! מטרת חייה להגדיל את עצמה דרך הילדים והנכדים שלה בכללי בנאדם מאוד ביקורתי כלפינו כל האחים שלי נמצאים גם אצל פסיכולוגים באשמתה! אבא שלי יושב וסובל בשקט לא מבינה למה ולא נכנסת לזה אבל קשה לי יש לי תינוקת זה לא שהייתי מבקשת ממנה אי פעם עזרה אבל לא פייר שלבת שלי לא יהיה סבא וסבתא כל כך קשה לי אני רק בוכה כל היום ועדיין זה מצב יותר אידיאלי מלהיות בקשר איתה כשאני בקשר איתה יש לי התקפי חרדה כל שני וחמישי ברמה שאני מעלה חום וכואב לי כל הגוף! אני פשוט מקנאה בבנות שגדלו בקשר של אמא ובת אין לי כוחות להתמודדות הזאת בעלי עם הלב הכי ענק רק עוזר לי כל היום ורואה שקשה לי אנחנו הולכים ביחד להתייעץ עם מליון אנשים אין לנו מה לעשות אמא שלי לא מוכנה שנדבר אם זה לא בתנאים ובצורה שהיא דורשת היא הבנאדם הכי קשה בעולם😭 כל היום רק חושבת איך אפשר לתקן ובתכלס אי אפשר כי פשוט היא תמצא פירצה תמיד איך לסובב הכל.. אם יש בנות במצב שלי מקווה שתוכלו לשפוך אור על הנושא ממש בא לי שיהיה לבת שלי שלפני שניה וחצי שנולדה סבא וסבתא

שבוע טוב, שבוע 11 והיום יצא לי הפרשה גדולה וצמיגית מאוד שקופה חלבית כזו? תקין?

היריוניות אחרי שבוע 25, האם עקבתן 3 פעמים ביום אחרי תנועת העובר? מתי מרגישים שצריך לפנות למיון/מיון קופה