מרגישה שאני על סף קריסה.. הריון ראשון שבוע 8, בחיים לא הייתי כל כך עייפה וחלשה.. מקיאה כל בוקר, מהרגע שהעיניים נפתחות אני מחכה לרגע שאני אוכל לישון שוב.. בקושי מצליחה לעבוד ומפחדת שישימו לב שהתפוקה ירדה, הבית הפוך באופן קבוע, מלא כביסות, מטונף, פשוט לא מסוגלת להרים את עצמי.. מגיעה הביתה ב18:30 מקלחת ולמיטה.. אני מרגישה חולה, מרגישה כל כך לא טוב.. וההסתרה הזאת של ההריון ושצריך למצוא תירוצים לצאת לבדיקות ולזה שאני לא עובדת כמו פעם... כל כך חיכיתי להריון הזה ואני לא מתלוננת לרגע אבל אני פשוט חייבת לפרוק כי אני לא מרגישה אני כבר הרבה זמן..

לבעלי יש בת דודה שבהתחלה היינו החברות הכי טובות וגילית שהיא פשוט נחששש אני אסביר היא תמיד הייתה אוהבת לרכל על שאר בני המשפחה איתי ולא תמיד הייתי מרגישה עם זה אי נעימות ותמיד הייתה אוהבת להתלוננן על מה מפריע לה בחיים ופשוט בן אדם שפחות נעים להיות בקרבתו היא לא מזמן ילדה בת לפני חודשיים והיא סיפרה לי כמה היא סבלה בתקופת ההריון שלה ועכשיו אני בהריון אני מרגישה ממנה תחושה שהיא פשוט מחפשת אצלי מתי שאני לא מרגישה טוב אז היא אוהבת ללחוץ על הנקודות הרגישות ולהגיד לי חכי חכי לחודש 9 שהתינוק מתהפך נהיה יותר גרוע חכי חכי יהיו לך בצקות וזה וכאילו חיים מה את מנסה להפחיד אותי אז לא אני גם בן אדם פעיל שמתעסק בספורט כן גם בתקופה של עכשיו בהריון וכל פעם שאני מעלה סרטון שאני מתאמנת היא אומרת איך את יכולה זה לא מסוכן לך ולעובר שלך אני בהריון שלי לא זזתי מהמיטה והכי מצחיק אותי שהיא אומרת לי אני דואגת לך מאמי בגלל זה אני שואלת לשלומך ואני מרגישה מי באמת שואל לשלומי ומי באמת רק רוצה שארגיש חרא כי הוא הרגיש ככה אז באמת עם אתן מכירות נשים אחרות שרק מחפשות איך לעקוץ או ללחוץ על נקודות רגישות גם עם זה משפחה להתרחק כמו מאש ותבינו כל שאר בני המשפחה של בעלי גם לא הכי בקשר איתה

שבוע 40+5 גם אם הכאב נסבל ויש צירים סדירים ללכת לבית חולים?

קרה למישהי שנשארה באותו משקל כל חודש תשיעי? מתחילתו ועד סופו? ולא עלתה בכלל בחודש תשיעי?