יש לי קטע שאני מדברת עם בעלי בצחוק כזה ואומרת ״כפרה״. זה הדיבור שלי והצחוקים שלי והצורה שאני אוהבת לדבר עם אנשים שאני פתוחה איתם. ובעלי שאני מדברת ככה עוצר אותי ואומר לי תפסיקי להגיד כפרה, ואני מרגישה שהוא מקצץ לי את הכנפיים באמצע הדיבור שלי, שהוא אומר לי איך לדבר ואיך להתנהג. לא קיללתי, לא צעקתי. בסך הכל צחקתי ודיברתי ואיך שאני אוהבת. הוא צודק?

פיג'מות שאין אח"כ גולגולים?