גם לכן אנשים חופרים כל היום שואלים אותי ״ נוו עוד לא ילדת?״ לא לא ילדתי אתם תדעו כשאלד אני סה״כ שבוע 38+4 למה אנשים חושבים שזה יהיה עכשיו? עוד לידה ראשונה בעזרת השם חלום שלי ללדת משתדלת לחכות בסבלנות אפילו שזה קשה ממש

שבועיים אחרי לידה ראשונה.. השבועיים הכי קשים שהיו לי בחיים. כ״כ רצינו את ההריון וחיכינו ברמות ממש וברוך ה׳ הלידה עברה בטוב ואני שמחה על הכל. הגעתי לבית אחרי הביה״ח ופשוט קיבלתי שוק, לקחתי את אחרי הלידה כל כך קשה, ברמת הלבכות כל יום, לא לאכול בכלל, להקיא ולקבל התקפי חרדה, ברוך השם עכשיו משתפר ואני יותר בטוב, אבל עדיין עולות לי המחשבות, האם אני באמת מוכנה להורות? האם אני באמת בשלה ורוצה להיות אמא? אני רגילה לעשות תמיד מה שאני רוצה ובזמן שאני רוצה ופתאום עולות בי המון תהיות, אני חושבת על הימים בהם אצטרך לקחת אותה לקופת חולים, על גן, על בית ספר, כאילו הראש שלי הרחיק לכת עם המחשבות, אבל המחשבה העיקרית היא האם להביא ילד לעולם כרוך בלוותר על עצמך? האם המחשבות שלי הם ככה כי אני עדיין הורמונלית? האם זה בכלל תקין שזה עולה לי לראש? אני פתאום כ״כ מבולבלת.. אשמח למילים טובות :(