שבוע 32 מרגישה שכל דבר שאני אוכלת גם ממש קטן או אפילו שותה מים, הבטן שלי נמתחת…

שבוע 29 מרגישה ממש רייקנות, תחושת חוסר עניין בכל דבר.. חוסר תאבון. כל מה שאהבתי לפני שאני אפילו לא מצליחה לזכור מה כבר לא כלכך מעניין אותי. לא עושה כלום בשביל עצמי. לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שנפגשתי עם חברה לקפה או עשיתי משהו לנפש.. בעלי במילואים, לבד עם ילדה בת שנתיים בלי עזרה מאף אחד. איתה אני מתפקדת מעולה. לוקחת אותה לכל מיני מקומות אחרי הגן, דואגת לה לאוכל, שינה, שתהיה שמחה. גם הולכת לעבודה כרגיל אבל תמיד מתלווה אליי כבדות וחוסר עניין ועצבות כזאת.. לא היה לי אף פעם לפני ☹️. עוד מישהי מרגישה ככה? טיפים שעזרו לכן להתמודד עם המצב?

המעבר מילדה אחת ל2 ממש מאתגר אותנו במיוחד בגלל שהוא תינוק שכל היום בוכה... אשמח לשמוע מאמהות ל2 מה עזר לכן להתמודד עם המציאות החדשה? חוששת להכנס לדיכאון