ילדתי לפני שבועיים בת מהממת, היה הריון מאוד מאוד קשוח, אחרי ivf, סכנות לאורך כל ההריון, ביקורת כמעט כל שבוע ולידה שנגמרה בניתוח בגלל ירידת מים בתחילת תשיעי ומצב עכוז וכל מה שאני חושבת עליו מאז הלידה זה ההריון הבא.. מתגעגעת לתנועות, מתגעגעת לההמתנה הזאת לחיים שתכף באים, מתגעגעת להתרגשות של לספר לאנשים ועוד ועוד.. מרגישה משוגעת, אני עוד בקושי מתפקדת אחרי הלידה. הקטנטנה עוד במשקל של עובר והכל כך עמוס ומטורף וכל מה שבאלי זה עוד הריון... מרגישה לא שפויה, זה שגעון לחלוטין וגם יודעת שנצטרך להמתין שנה לפחות, אבל הרצון המטורף הזה.. זה עובר? זה מתאזן? זה בגלל ההורמונים או שאיבדתי שפיות סופית?