בהריון השני שלי בעלי אמר שלא רוצה עוד ילדים וזהו אנחנו שנה אחריי וזה לא יוצא לי מהראש הוא לא עוזר עם הבנות וכשכן מאוד עצבני אומר שלא בנוי לזה אנחנו לא הכי בטוב רבים המון לא מסכימים על המון נושאים ודרך חיים אני יכולה להגיד לבת שלי משהו והוא חולק עליי מולה וההפך...גם אני עושה את זה... תמיד רציתי צמודים כל חודש שאני מקבלת אני בבאסה שעוד חודש עבר וההפרש בינהם יהיה גדול אם אהיה שוב בהריון בכלל ממנו... יש בנות שהיו במצב הזה? אני מבינה שזכותו אבל זה זעזע את עולמי תמיד רציתי מלא ילדים בעזרת השם!! ופתאום באמצע החיים להבין שהפרטנר שלך לא רוצה ולא בנוי לזה למרות שדיברנו על זה המון ושנינו רצינו הוא אפילו רצה 4 אבל במבחן המציאות זה ממש לא זה אמר שמספיק לו 2 איך מתמודדים עם זה באמת.. אני מרגישה שלא נחזור להיות כמו פעם לעולם מסתבר שאכפת לו רק מעצמו ומהנוחות שלו... היתן נשארות כדי לא לפגוע בילדים? בתא המשפחתי והתמודדות עם כל ההליך המזעזע של גרושים?