היי אהובה.. ממה לא? לגיטימי.. אני גם בהריון ראשון דיי חרדה מכל הסיפור ובכלל להביא חיים לעולם בתקופה שכזו. נאחת אבל באופטימיות שדווקא בתקופה שכזו להחזיק את החיים והאור. חרדה לעצמי. לשינויים שעוברת בגוף שהכל תקין אצלי ואצל העובר. אני נעזרת בסביבה משתפת אותם ולא נשארת לבד זה הכי חשוב. מתרגלת מדיטציה (שחר כהן חמש דק ביטיוב) משתדלת לפחות חיבוק יקרה ותמיד לזכור שזה יעבור..

גם אצלי התחיל בהריון.. חושבת כל הזמן שאולי משהו בגוף לא תקין, שאני מזיקה לעובר.. שאני חולה או העובר. מפחדת לנשום חומרי ניקוי, לאכול אוכל מקולקל.. הכל מפחיד..

היי מה עשית בסוף?? וגם אצלך זה מתבטא בתסמינים גופניים?