אשמח לעזרה.. ההורים של בעלי מאוד מאוד מנסים להיות מעורבים מהבחינה שהם כל הזמן רוצים שניפגש עם הילדים וכל הזמן להיות איתם. לפני שילדתי היה לי מאוד כיף לבלות איתם, ועכשיו אני כל הזמן אני מפחדת שההורים שלי יהיו פחות אהובים. אני יודעת שזה לא בסדר מבחינתי (כמובן שהם נפגשים מלא -לפחות פעם בשבוע) אבל הם רוצים יותר..למשל בחול המועד ביקשו לקחת את הילדה כל יום במשך שבוע. ברור לי שזה מבורך העזרה הזו ואני אמורה להעריך וזו לגמרי שריטה שלי הפחד הזה שהילדים לא יכירו את הורי באותו מידה ולא יאהבו אותם באותה מידה ( להורים שלי קשה לבוא כל הזמן - הם מגיעים גם כן פעם בשבוע בערך) . מאיפה החשש הזה נובע? שאמא שלו כל הזמן אומרת לי שהיא מפחדת להיות הסבתא הלא אהובה כי תמיד יש צד אחד אהוב יותר. או שלפני הלידות היא אמרה לי משפט מאוד מוזר ושאלה אותי את השאלה הבאה- הילדים שלנו יהיו בעיקר איתה נכון? והסבירה שלאמא שלי אמורים להיות מלא נכדים כי יש יותר ילדים( מה שבפועל לא נכון) אז שלא אמנע זאת ממנה. הייתי בהלם בזמנו ובעיני אלו משפטים נוראיים שגרמו לי לפחד שזו המטרה שלה. לא יודעת מה לעשות אבל נמאס לי מהמלחמות האלו. וכשאני מנסה להיות נחמדה כמו פעם הם ״לוקחים את כל היד״ ומציעים לי שניפגש גם מחר ומחרתיים ואחרי… ובלה בלה זה מייצר ביני לבין בעלי הרבה חיכוכים וזה באסה כי באמת שחוץ מזה אנחנו לא רבים מה דעתכן על הסוגייה? :)

הי יש לי תינוקות בת 9 חודשים❤️ מהיום הראשון ללידה היו קשיים משמעותיים בשינה היא הייתה באי שקט תמידי, כמעט לא נרגעה מגיל 0 והרדמות תמיד לוּוּ בבכי חזק וצרחות. היא ילדה מאוד עירנית, סקרנית, גופה לרוב דרוך ותפוס קשה לה מאוד להירגע בדקתי טונוס שרירים גבוה זה לא זה הייתה עם ריפלוקס סמוי, טופלה בלוסק (כבר לא מקבלת, התסמינים נעלמו), ובמקביל התמודדה עם הפרעת אכילה בגיל הרך סירוב למוצקים, וסירוב לתמל ניסנו הכל היה קושי גדול באכילה שגרם ליקיצות רבות בלילה לצורך שתיית תמ”ל. כיום האכילה התייצבה יחסית. אחרי מרפאת אכילה זה לא חלף ב100 אחוז ועדיין קיים אבל קצת השתפר אין לה מוצץ או חפץ מעבר, והיא רגילה לידיים זו הדרך העיקרית שלה להירגע ולהירדם ניסיתי כל דבר אפשרי וכלום לא תפס הצלחתי לתקופה מסוימת להרדים אותה תוך כדי שאני יושבת לידה במיטה שלה וטופחת לה על הטוסיק עם השיר שהיא נרדמת איתו וזה עבד רק לכמה ימים בודדים אבל אז התפתחה חרדת נטישה קשה כי היא רגילה רק אלי 24/7 בודדים הפעמים שהשארתי אותה לכמה שעות אני רק מניחה אותה והיא צורחת. כיום אני לא מצליחה להרים אותה להרגעה ולהחזיר למיטה היא נכנסת להיסטריה קשה, כולל בכי שמגיע כמעט עד חנק. הדרך היחידה שבה היא נרדמת וישנה עמוק זה כשאני מחזיקה אותה עליי. בנוסף, היא ישנה רק על הבטן ניסיתי הכל רק על הבטן עובד . לצערי, לאחרונה המצב החמיר יותר היא מתעוררת כל 20 דקות עד חצי שעה, צורחת, מסרבת לחזור לישון במיטה שלה ורק עליי מצליחה להירגע ולהירדם. היא יכולה להיות ערה עד 3 -2 בלילה ניסיתי הכל ניסיתי לתת לה לשחק בעצמה ואולי תרדם זה עוד דבר שחשוב לומר מילדות לא היה מצב שהיא נרדמה לבד פעמים נדירות שהיא עצמה עיניים בעצמה לא עוצמת לא בטיול בעגלה ולא באוטו (נסיעה של אילת 3 וחצי שעות הייתה ערה כל הדרך גמורה רצח ובוכה ולא מסוגלת להרדם) בקיצור אני צריכה עזרה ולא נראה לי שהליך של 3-4 שבועות יספיק ויוכל לעזור מישהי שעברה הליך דומה ויש יועצת שכן עזרה לה? אני על סף התמוטטות זה קשה ממש בסדר יום שלה אני באמת מנסה לשמור על זמני עירות ולהרדים שיוצאים מהבית זה בכלל סיוט אין סיכוי להרדים בחוץ לרוב ישנה פעמיים או שלוש תלוי בשעות כל פעם 40 דק גג ..

הבת שלי בת שבועיים וחצי הנקה מלאה לא עשתה קקי מאתמול בצהריים אבל פיפי עושה כרגיל האם זה תקין?