חיכיתי שההנקה תתבסס, כי אמרו לי שאחרת הוא עלול להעדיף את הבקבוק כי זה יהיה לו הרבה יותר קל. אני חושבת שנתתי לו בקבוק שאוב ראשון בגיל חודש-חודש וחצי, כמובן בהאכלה תומכת הנקה

אני לא הצלחתי לחבר אותה לשד היועצת הנקה שניגשה אליי הייתה אצלי פעמיים ובפעמיים האלה רק הכאיבה לי,והקטנה לא התחברה לשד ולא הצלחתי ללכת ליועצת הנקה נורמלית כי הייתי שבורה נפשית ופיזית אחרי קיסרי חירום ולא היה לי בכלל חלב אז הייתי מנסה לשאוב ולשאוב ולשאוב לא היה יוצא כלום אז בהתחלה הבאתי תמל,ואז אחרי השחרור מהבית חולים כשסוף סוף חזרתי הביתה פתאום נהיה לי גודש פסיכי מרוב הכמות חלב ניסיתי לחבר אותה לשד שוב ושוב ושוב ללא הצלחה(לא סתם יש יועצות הנקה...)אבל שוב מרוב יאוש בסוף פשוט הייתי מביאה לה בבקבוק את החלב השאוב,זה היה בערך חמישה,שישה ימים אחרי הלידה כשהתחלתי לשלב לה בקבוק חלב שאוב.ואז גם זה לא עזר ולא היה יוצא לי חלב כמעט בכלל כי לא הייתי שותה,ישנה או אוכלת ולמרות הניסיונות לשאוב הכל הלך לפח אז נשארתי עם המטרנה. ולמה אני חופרת לך,כדי להגיד שקודם כל אם את רוצה להניק תיקחי יועצת הנקה,לא משנה אם של טיפת חלב או קופת חולים או מישהי פרטית,העיקר שתהיה לך מישהי שתתמוך בך בתהליך,והכי חשוב לא משנה אם את מניקה או שואבת,תשתי הרבה הרבה מים,תאכלי כמה שיותר ותדאגי לשינה כמה שיותר מספקת,כי בסופו של יום זה אחד הדברים שגורמים להנקה או שאיבה להצליח.

אם תשלבי ישר אחרי לידה - הרסת לעצמך את האופציה להנקה.. זאת טעות שעשיתי והם מאוד חכמים שמבינים שאפשר שהחלב ישפך לתוך הפה מבקבוק במקום להתאמץ לינוק - גם יועצת הנקה לא הצליחה לעזור לי ואמרה שהילדה לא משתפת פעולה עם כלום