המלצה למדריכת הורים

פוסט פריקה… אני חודשיים וחצי אחרי לידה שנייה, יש לנו בן בכור ובת. אני סובלת מבעיות עיכול וכאבי בטן כרוניים שאין להם אבחנה או הסבר, ניסיתי הכול, ועכשיו התחלתי תהליך אצל נטורופתית, התחלנו תהליך של תפריט וצמחי מרפא, ואורח חיים רגוע, הורדנו מוצרי חלב, גלוטן, תפוחי אדמה תירס סוכר אורז שום בצל תבלינים.. ולאכול בשעות מדויקות כמעט ולא נשאר לי מה לאכול, אני ממש משתדלת וזה קשה לי, אני מניקה עם 2 קטנים, ופתאום לשנות את כול המוצרי מטבח ולהכין כפול בארוחות, יש לציין שהכאבים הולכים ומשתפרים וזה ממש עוזר לי להרגיש טוב אבל זה דורש מאמץ והשקעה ב100 אחוז, ואתן יודעות מה זה אחרי לידה עם קטנים ממש קשה להתמיד… מאז שהקטנה נולדה אני קמה אליה בלילות, רק אני, כי בעלי שיהיה בריא אי אפשר לסמוך עליו, אין לו את זה, קשה לי לתת לו את האחריות הזאת, הוא אם הוא עייף הילדה תצרח הוא לא מתייחס, וכמה שניסינו אין לא עובד… יש לי כבר כמה לילות ללא שינה ואתמול הייתי ממש עצבנית כבר מעייפות, ובעלי ברוב חוצפתו חוזר לי מעבודה גם שעה אחרי הזמן, וגם אומר לי כואב לי הראש היה לי יום קשה, עכשיו אני מבינה גם הוא בן אדם וגם לו קשה בעבודה, והוא פשוט שם לו שירים מרדימים והלך לישון, בזמן שאני גמורה ואין לי הרבה מה לאכול כי הוא לא עשה קניות,הלכתי להביא את הילד מהגן וטקטקטי את הבית בזמן שהוא ישן, ואז הלך להתפלל ואמא שלו באה לשטוף לי כלים ולעזור רצתה לבוא לראות את הנכדים… רציתי לצרוח עליו אבל אמא שלו הייתה בבית והילדים. והוא המשיך ונכנס שעה לעשות קקי והלך שוב להתפלל, ואני עייפה מתה מרעב עם הילדים ועם אמא שלו, אציין שאנחנו שומרים טהרה ועוד לא הצלחתי לטבול מהלידה ולא נגענו אחד בשני מלא זמן, ואני פשוט אכלתי לי פריכית מגעילה עם חביתה שגם אותה הבן שלי ביקש ממני לאכול פשוט עלו לי דמעות ורציתי לצעוק מהלב והנשמה ולא רציתי להפחיד את הילדים, השארתי ככה את האוכל ירדתי לאוטו וצרחתי ובכיתי את נשמתי, עד שנרגעתי ועליתי למעלה, בעלי הבין שהוא לא היה בסדר והתחיל לסדר את הבית והלך לקניות וקילל את הילד השכיב אותו לישון וניסה לקום בלילה אבל לא דיברנו כי אני יודעת שאם אפתח את זה איתו אני מזה ירד עליו ומזה יתפוצץ עליו ואני כולי עצבים בקושי הצלחתי לישון מהעצבים בגוף ושוב התחילו לי הכאבים בבטן מרוב עייפות ועצבים אני מרגישה אפס וכלום, רק נותנת לכולם ומכילה את כולם ואני גמורה. אני פשוט כרגע לא סובלת אותוווו

בנות אני מתוסכלת נולדה לי ילדה ב״ה אבל אני יחידנית והכי רציתי אחים או אחיות בשבילה. כל כך רציתי. משפחה גדולה. אני צעירה, בלי כסף בדירת סטודיו קטנה, בלי רישיון בלי לימודים או עבודה בלי כלום. אשמח לסיפורים שלכן או של נשים שאתן מכירות שיצאו מכל זה והגשימו את החלום כי אני מרגישה בבור, בקושי עם כסף לקחתי הלוואה לשכר דירה אין לי משפחה. האבא לא בתמונה אין מזונות. הרווחה אין יותר מדי מה לעזור (תלושי מזון וכרגע אין עוד סיוע) והיא גם רק בת חודשיים אז אין לי איך להתקדם מרגישה תקועה במקום. חודש הבא גם אצטרך לקחת בגלל שכר דירה. וזה עוד דירה פיצית והסיוע בשכר דירה לא בדיוק גבוה. אני יומיים אוכלת רק לחם. כי אין לי אופציה. והטיטולים באגודת אפרת לא מתאימים לה אז אני צריכה לקנות את זה. בחיים לא חשבתי שאהיה ענייה בגיל הזה, לא דמיינתי את זה לא העזתי לחלום על מצב שכזה. מתביישת בעצמי. פשוט ככה. באלי למות. תחושה של חור בבטן. והדבר היחיד שאני עשירה בו זאת הילדה שלי. אבל לא יודעת כמה אוכל לשרוד ככה. בקיצור אשמח רק לסיפורים אופטימיים שלכן/בנות שאתן חברות או מכירות. אולי אקבל קצת תקווה ככה. תודה🫶🏼

עזרתכן העמסת סוכר עד איזה שבוע? וחיסון שעלת עד איזה שבוע? תודה ♥️