לחזור לעבודה ולצאת להתאורר קצת מאוד עזר לי, גם לחזור להתאמן מאוד עזר לי

אני אגיד את האמת רק הגן נתן לי לחזור לעצמי! לנשום ולהתאורר קצת. כשהתינוקת שלי בגן אני יוצאת קצת לשתות כוס קפה או לשבת לבד בבית לראות סרט ,לסדר את הבית ולבשל זה נתן לי להרגיש שהחיים שלי לא כל כך השתנו ועדיין יש איך למצוא זמן לעצמי

מאמינה שזה תלוי תקופה והרגשה של כל אחת.כי אני נגיד בהתחלה אחרי שילדתי סבלתי פיצוצים הרגשתי שזה בחיים לא יגמר ושהתקופה הקשה הזאת לעולם לא תעבור ורק חלמתי לחזור לעבוד כדי קצת להתאוורר לראות אנשים משהווו,מפה לשם עוד קצת פחות משבועיים הנסיכה שלי חוגגת שנה,שנה שאני איתה בבית(ועוד בתקופת ההריון לצערי הייתי בבית)ופתאום מה זה קשה לי המחשבה של לצאת לעבוד אפילו לכמה שעות בודדות. אמא של בן זוגי באה לקחת אותה לטיול של איזה שעה וחצי שעתיים מידי פעם ויש ימים שוואלה מרגיש קצת כיף שיכולה לשבת לשתות קפה רגוע,אבל אחרי חמש דקות נהיה לי עצוב כי הבית פתאום שקט ובודד ואז מתחילה לחפור לאמא שלו כי יודעת שהיא תתחיל לשלוח לי הקלטות וסרטונים של הנסיכה שלי,ואז אני רואה אותם ונרגעת לאיזה רבע שעה ואז מתלבשת ויוצאת איתן לסיבוב כי קשה לי בלעדיה🥺

אני גם כרגע בסיטואציה הזאת, הבייבי שלי תכף בן 5 חודשים ואני מרגישה כבר נבולה ולא מטופחת ושאני רוצה לשתות את הכוס נס עם הסיגריה בכיף בלי לפחד שהוא יתחיל לבכות ובאמת מתוסכלת מהמצב שאני נמצאת בו כי אני תמיד בהיכון ולא יכולה לסיים משהו שהתחלתי עד הסוף ואז כשהבן זוג שלי לוקח אותו נניח למשפחה אני משתגעת מגעגועים כאילו לקחו לי יד או רגל