הנקה. אני יודעת כמה שהנושא הזה שנוי במחלוקת, אבל אני חייבת לשתף אתכן בדעתי בנושא. אני חמישה שבועות אחרי לידה, ואחרי שבועות ארוכים של סבלללל בכל הנקה, של כאבים, של חתכים, של דימום מהפטמה אחרי שאיבה של שעה ובקושי 20 מ״ל! של בכי באמצע הלילה, של תסכול מטורף, ואפילו דלקת בשד שכללה חום גבוה ופרכוסים ובסוף גם אנטיביוטיקה. החלטתי. שזה פשוט שווה כל רגע! כן אני סבלתי, מאד, אבל נלחמתי על זה, לא רציתי לוותר בלי להילחם כמה שאפשר. זה תהליך קשה ולא קל בכלל, אבל וואוו כמה שזה שווה את זה. אחרי תקופת הסתגלות שנכון היא לא קלה, הגוף לומד, ועושה את העבודה כמו שצריך. עם כמה שבכיתי בהתחלה כמעט בכל הנקה, אני עכשיו יושבת ובוהה באושר ביצור הקטן הזה שמקבל את החיים שלו ממני! אין אושר כזה! את כל כך מוצפת באוקסיטוצין, את מתאהבת בו בכל רגע מחדש!! אני היום נהנית בכל רגע מההנקה! אני לא באה לגרום לרגשות אשם אצל אף אחת כאן!! אין אמא שהיא פחות טובה כי היא החליטה לא להניק! אבל בבקשה, בבקשה בבקשה בבקשה אל תוותרו בלי שניסיתן הכל! אין ספק שזה כואב וקשה, אבל זה כל כך שווה את זה! ולא רק בשביל הבייבי שלכן שמקבל את התזונה הכי טובה שיש, אלא גם בשבילכן, אתן חוות חיבור כל כך מטורף, אתן חוות אושר ששום דבר לא משתווה לו! אתן חוות אהבה שלא ידעתן שאפשר בכלל לחוות! אז כל מי ששוקלת, בואי תנסי❤️

שאלה במידה והעובר גדול זה אומר שיוולד לפני הזמן? מבחינת המקום שכבר אין לו הוא יצא וידחוף לצאת? או שזה לא קשור

שבוע 38+3 יומיים שהבטן שלי נפוחה וקשה קבוע (לא צירים) אבל כואבתתתתת ממש לא מצליחה למצוא תנוחת הקלה. כאילו ניפחו אותה עם גז הליום, ניסיתי להתרוקן בשירותים ואין תחושת הקלה. ממש כואב מציק ומטריד מה זה? מעולם לא הרגשתי ככה (לידה 8)