גיליתי שאני בהריון בשבוע רביעי ויש לי ילדה בת 5 לא תכננתי את ההריון הזה ולא את…

מבינה אותך מאוד, כשאני הרגשתי ככה הלכתי ועשיתי הפלה…

הפלה =רצח. לא חפירה, זו אמת וזה שאנשים בוחרים להיות 'נאורים' ובאמת זה בדיוק ההפך מנאורות, עובר חסר ישע, שתלוי רק בך ולא יכול להסכים או לסרב ואנשים גודעים את חייו. פשוט זוועה.

מי את שתשפטי? מה עדיף שילד יוולד ויסבול? ולא יקבל את מה שהוא צריך? אנונימית תעשי מה שטוב לך ומה שאת מרגישה שלמה איתו. רק את זו שהולכת לגדל אותו ואם את לא מסוגלת לזה מכל סיבה כזו או אחרת- אז פשוט לא.

דיי דיי, עם כל הקושי ואני לא מסלזלת ולו לשניה. לא להתעלם מכך שמדובר בתינוק והורגים אותו. לא לייפות את זה. זה עובר עם דופק!!! הוא בן אדם חי.

בהמשך לתגובות כאן, לא יודעת להגיד לך לפני ההלכה בשבוע שאת נמצאת בו אם כן או לא, את זה אפשר לבדוק עם רב אבל חייבת להוסיף המציאות היא מציאות והיא לא משתנה לפי רגשות, אם זה עובר חי וכבר יש בו נשמה והוא מרגיש, זה להפסיק לו את החיים אי אפשר לייפות את זה בגלל רגשות ואין לזה קשר לאמונות שהכניסו לנו או לא הכניסו לנו, זאת המציאות. לגבי הקושי, את צודקת, הקושי שלך הוא ממשי

המשך... הקושי שלך הוא ממשי ואין לזלזל בו, ככה גם לגבי חס ושלום בן משפחה שסובל הרבה ונגזר עלינו לטפל בו (בעל, אבא, אמא מבוגרים חולים או סיעודיים לא עלינו) נכון זה נטל, נכון זאת התמודדות אבל לא היינו חושבים חס ושלום לעצור להם את החיים בגלל זה... יש פתרונות אחרים, אפשר למסור לאימוץ למשל... ולפני שאתן קופצות להגיב על כל המתנגדות פה, " מי אתן שתחליטו בשבילה" וכו' אף אחד בעולם לא יכול להחליט בשבילה, מותר לנו להביע את דעתנו ואת האמונה שלנו בסופו של דבר, היא ורק היא מחליטה על החיים שלה פשוט צריך לקחת בחשבון שלכל החלטה, לכאן או לכאן, יש השלכות יהי רצון שתחליטי את ההחלטה הנכונה עבורך, ושיהיה לך רק טוב, השם יכוון אותך למקום הכי נכון וטוב ❤️

לא כתבת פה אם את נשואה או חד הורית.. יש ילדה בת 5 שאני בטוחה שהיא תתלהב בטירוף לקבל אח/אחות ולעזור לך במה שצריך.. רגשות גם חולפים.. עכשיו את מרגישה שזה לא רצוי אבל זה יכול להשתנות.. גם אני נכנסתי להריון שלישי כשהיתה לי תינוקת בת 8 חודשים והתחלתי עבודה תובענית והיו לי בעיות בזוגיות והיה לי דיכאון בהריון ועייפות והיה לי מאוד קשה וקיטרתי והתלוננתי וזה לא היה כזאת חוויה בעיני אבל היה ברור לי שלא אפיל. מתי הבנתי כמה שההריון חשוב ויקר לי? בחודש שביעי שילד בן 8 רץ ונתקע לי בבטן והיו לי כאבים וחשד להיפרדות שליה אז הבנתי כמה שזה רצוי ויקר והתאהבתי בטירוף בילדה הזאת שנולדה שבדיעבד שנזכרת איך הרגשתי בהריון ומה אמרתי וכמה בכיתי יודעת שזה מהורמונים שהשפיעו עלי וזה חולף..

למה לא להביא לה אח או אחות? תחשבי עליה גם.. כבר המתנה אצלך בבטן , מישהו נתן לנו ביטוח לחיים שלא נתמודד עם קושי? מקושי רק מתחזקים. לא מזלזלת חס ושלום בקושי אבל לא חושבת שבגלל שקשה מרימים ידיים. ה נתן ויתן גם כוחות יחד עם ניסיונות. זה התפקיד שלנו פה בעולם.