שאלה ותענו בכנות- רוצה לדעת אם אצל כולן ככה או שאני אמא דפוקה עייפה וחסרת סבלנות ויכולות😣. ממש ממש ממש קשה לי להיות עם הבת שנתיים שלי בבית! זה פשוט שעות ממש קשוחות. זה רק לי ככה? השהות איתה לא פשוטה זה גיל אמאלה. אני נסחטת ואי אפשר לנוח לשניה וזה להיות סביבה דרוכה 24/7 כל שניה. יש לה טמפרמנט ממש חם והיא תזזיתית שתהיה בריאה וגם דרמה קווין וטנטרומים של החיים, אבל נראה לי שזה גם בלי קשר אליה ספציפית אלא הגיל! ואני רק מחפשת כל הזמן איכשהו לקצר שעות שהות איתה בבית😖 כי אני יודעת שמחכות לי שעות התשה סוחטות עד הרגע שהיא נרדמת ויורד רוגע עליי ועל הבית. עכשיו המחשבה על שבוע וחצי של חג איתה בבית מלחיץ לי את החיים. מה אני אמא דפוקה? ברור שאני יכולה לתקוע אותה עם מסך 24/7 לשקט נפשי אבל אני ממש לא אוהבת את זה וגם כשמביאה מדי פעם כדי לזכות לשקט ומנוחה. זה לזמן קצוב כלשהו כי אני נגד הרעיון מאוד אבל נשברת לפעמים. אציין שיש לי ילד בבית ספר כבר ומן הסתם הוא לא מקשה כי כבר עצמאי אז לא מפחיד אותו שיש לו חופש. שיהנה בבית זורם לי. אבל היא… קשוח. אני סופרת את הדקות כל יום עד ההרדמה. חח
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 באפריל 2025 בשעה 15:48
גם אני ככה. בת 4 ובן כמעט 3. גומרים לי את האוויר. לא יושבת דקה. בסטרס עד שהם הולכים לישון.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 באפריל 2025 בשעה 16:14
קודם כל לצאת מהבית זה הרבה יותר קל במיוחד עם ילדים בגילה אני משתדלת פעמיים בשבוע בבית השאר בחוץ. גינה חוג ג׳ימבורי קניון יותר כיף להם בבית משמעם לבד והם לא יודעים עוד להעסיק את עצמם אז צריך לשבת ולשחק איתם
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 באפריל 2025 בשעה 16:16
היא לא במעון. ?

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

פוסט פריקה אני בת 20 ואני נשואה אנחנו מנסים הרבה זמן להיכנס להריון משום מה זה לא הולך וזה ממש ממש ממש קשה לי ניסיתי הכל וזה וזה עדיין לא בדיוק הולך זה לי ועשיתי בדיקות ביוץ עשיתי יום כן יום לא ממש קשוח ובלילות אמאלה אני כל הזמן בוכה אני כבר ממש מרגישה טיפשה ומפגרת ואמא שלי נפטרה כשהייתי קטנה ואני כל פעם מנסה כאילו להיות במחשב בטלפון וכל מיני דברים כדי לא לבכות וכדי לא להיות עצובה וכדי באמת להיות חזקה למשפחה שלי ומשום מה אני תוך כדי בוכה וזה מחרפן אותי אני ממש מרגישה משוגעת שאני בוכה מכל דבר לא מכל דבר ביום מכל דבר רק בלילה ביום אני ממש מאמינה פניי חזקה אבל בלילה אני בוכה מלא ואז אני כמעט ולא ישנה ואז כל היום שלי משתבש תקשיבו שממש קשה לי וכבר עבר כמעט 14 שנה מאז שאמא שלי נפטרה וכאילו אני עדיין בחלקים של האבל זה מחולק אז אני עדיין בשלב של ההתכחשות כואב לי שאין לי את החוויות כל לי שאני לא זוכרת ממנה דברים כואב לי שהייתי כל כך קטנה ושאין לי מה לקחת איתי כואב לי שגם אין לי חברות טובה עם אבא שלי גם הוא כבר מבוגר ואין לנו את הקשר הכי טוב בעולם כואב לי כי משפחה זה הדבר הכי יקר בעולם ואצלי הוא ממש לא בשיאו של עולם כאילו כמובן שקודם כל בעלי והמשפחה שלי אבל ההורים שלי הם כאילו הם נמצאים אצלי במקום מאוד שבור כזה וזה מבאס לשמוע שכולם מדברות כל היום עם אמא שלהם ואבא שלהם ואצלי כל שיחה זה אמור להיות משהו שהוא קשה ומורכב באסה אני לא מפסיקה לבכות עצות יתקבלו בברכה
💬7 תגובות❤️1 אהבה