מה מעביר את הרוק המוגבר והטעם של ברזל בפההההה מה כמה אפשר לסבול כמה

מה אתן אומרות ? עשיתי תזמון צירים ?!

סיפור לידה! ביום שבת עלינו למיון בגלל ירידה בתנועות עובר.. למרות שכבר הרגשתי אותו מספר פעמים בדרך למיון, הייתי לחוצה כי בבית לא הרגשתי אותו כמה שעות טובות והעדפתי שיבדקו וישחררו אותי מאשר לפספס משהו. אז שבוע 39+4 ואני במיון עם בעלי, עושים מוניטור, לא יוצא מזהיר, רופא רואה אותי ואומר שמעדיף לא לזרז, מציע בדיקת פתיחה- 1.5 כמעט 2… שאל אם אני רוצה ללדת, החלטנו על סטריפינג, מוניטור נוסף ואז הביתה… גם המוניטור השני לא היה משהו אז הרופא ביקש בדיקה פיזית שוב, פתיחה 2.5- ״אז למה לא בלון? ואם כבר בלון, קחי כפול עד 5 בצהריים את בחדר לידה״ מוכת הלם, אני מסכימה כי בתכלס זה לבוא עוד יומיים או ללדת עכשיו וגם ככה עם האטות דופק בכל פעם שיש צער.. מתייעצת עם בעלי והולכים על זה. מאשפזים, לוקחים לי בדיקות שמים לי בלון כפול… עולה למיון נשים, הולכת המון, בלון נופל, קוראת לרופאה שמסכימה שבאמת נפלו הבלונים הנחמדים ואני ממתינה לחדר לידה עם בילי וחמי. פתאום אחת האחיות נכנסת עם עוד אחת בטלפון. הפנויה שואלת אם אני מעוניינת באפידורל, ואני צועקת לה בביטחון ״כן ברור״. בשניה, שבטלפון, אומרת ״כן את לא יכולה״ משהו בבדיקות דם לא תקין בגלל שפעת קשה ממש שהייתה לי בשבוע הקודם. מנסה לעכל שאין אפידורל, שתי החלופות האחרות לאילחוש מסכנות או אותי או את העובר.. אז על הדרך עד לחדר לידה (ויש דרך ארוכה עם רכב של בית הולים) אני מנסה להבשיל עם הרעיון של לידה בלי טישטוש… מגיעה לחדר לידה, לוקחים את כל הבדיקות שוב ליתר בטחון, מבינה שבאמת אין סיכוי ואז מתפתח עניין בחדר לידי. המיילדת יוצאת לעזור שם, ומאז בעצם נעלמת עד משמרת הבאה (הבחורה בסוף עלתה שם לניתוח)… אז ככה אני ממתינה עם צירים קלילים בחדר לידה, פתיחה 4 כבר 3 שעות בערך.. נכנסת מיילדת חדשה, פוקעת לי מים, והכאבים שה׳ ישמור! בבדיקה, פתיחה 4 וחצי. המיילדת מציעה לי להיכנס לשטוף את עצמי בקצרה עד שהיא תביא מוניטור ניידת אבל מזרז את כי המוניטור לא יפה, עם האטות דופק במקביל לצירים, אמרתי סבבה ירדתי מהמיטה בעלי מרטיב אותי במים חמימים במקלחת ל2 דקות של סבל אטומי, אני צועקת למיילדת ״טוב לא רוצה טבעי תביאי לי משהו לכאבים עכשיו״ היא מנסה לדרבן אותי לחזור למיטה אני מנסה להקשיב לה,מגיעה למיטה ולא מצליחה להרים רגל נוספת למעלה. בתנוחת דוגי יפה עם התחת פתוח לכיוון הכניסה לחדר כשבעלי והיא מאחורי אני צורחת על המיטה… נכנסת אחראית משמרת ומציעה לבדוק פתיחה שוב על סמך הכאבים שלי.. פתיחה 8 וחצי! תוך איזה 3 דקות מקלחת! צועקת על בעלי ״אמא שלי״ הוא מצלצל להגיד לה לבוא, אני נשכבת להתחיל ללחוץ, לחיצה ראשונה-צרחות לחיצה שניה- צרחות ושומעת ״יש לו קורד מסביב לצוואר״ מבינה שהקטנצ׳יק לא מצליח לנשום כמו שצריך, ובאמוק של החיים, לחיצה שלישית והוא יוצא ממני כמו מתוך תותח! לידה פעילה התחילה מפתיחה 8 וחצי בשעה 23:04, והסתיימה ב 23:08 בערב שבת עם התינוק הכי מבורך ומושלם שיכולתי לדמיין! לא הספיקו להשתמש בשמן שקדים שקניתי, ילדתי בלי תפרים, בלי קרעים, בלי אפידורל ובלי הכנס מוקדמת שזה מה שאני הולכת לעבור בערב שישי, ואני מברכת על כל דקה של קושי, פחד, סבל, עונג, ועל כל הרגעים המצחיקים (והיו המון) בין לבין. כי אם לא הייתי הופכת אותם לצחוק, כנראה שהייתי בוכה😅 בעלי היקר והמושלם אומנם לא כאן בפורטי אבל הוא הפרטנר המושלם ותודה לאל שהוא היה איתי ולא זז ממני עד הסוף!

ילדתי לפני שבוע וחצי. הייתה לי מיילדת נורא מקצועית מבחינת הלידה עצמה. אך לאורך כל הסבל שסבלתי לרגע לא הייתה רגישה אליי. עד היום אני מסתובבת עם הרגשה נוראית מהחוויה שחוויתי ממנה , הרגשתי שבגלל ההחלטה שלי לא לקחת אפידורל היא עשתה לי דווקא. מתבאסת על החוויה הזו , סתם הרגשתי צורך לפרוק.

אחרי קיסרי תחושת בטן התחתונה לא חוזרת ?

הי, שבוע 18. סימני מתיחה! על מה אתן ממליצות? ומתי להתחיל?