אני חושבת שלא מדברים מספיק על הקושי של ההתחלה, שהם רק בוכים וקמים כל 3 שעות ואת כל כך עייפה ורק רוצה לישון, מרגיש לי שכולן רק אומרות כמה הן מאוהבות וכמה זה מדהים ואז פתאום אני מרגישה ממש רע עם עצמי שככה קשה לי ולא מבינה למה אני היחידה

סובלת כרונית ממיגרנות, עוד לפני ההיריון כמעט כל יומיים הייתה מיגרנה אבל יכולתי לקחת אקמול פוקוס שהיה עוזר לי. אני יודעת שאסור אקמול פוקוס בהיריון, משום מה הרופאת נשים אמרה שמותר לי אבל לא רוצה לקחת סיכון. אני פשוט כבר כל יום מתחילה ומסיימת את היום עם מיגרנה, אני אמא פחות טובה עבור הבן שלי כי אני עושה פשוט מה שחייב ולא יכולה לתפקד מעבר. כבר בוכה במשרד מרוב שמתפוצץ לי הראש, כל יום מכה את האור במשרד ומחשיכה את המסך מהבוקר כדי למנוע מיגרנה וכלום לא עוזר. פשוט דופק לי את כל השגרת ואיכות החיים. אקמול רגיל פשוט לא עוזר, לפעמים גם אקמול פוקוס לא עוזר אבל בהיריו בכלל לא נוגעת בזה ויותר מצב שכל יום, פשוט כללללל יום כל היום אני עם מיגרנה. מגיעה בערב אחרי שמשכיבה את הבן שלי (שבעלי באמת עוזר לי מלא כשאני עם מיגרנה) ופשוט ממשיכה את החדר הולכת לישון אפילו בלי לאכול א.ערב. פרקתי, בכיתי, נמאס לי מהמיגרנות האלה. אשמח ממש ממש ממש לעצות טבעיות להפחית את החרא הזה למרות שכבר יודעת הכל, בלי גבנצ, מחשיכה אור, שמה כובע ברוחות בחוץ, שותה קפה שחור בשיא המיגרנה וגם זה לא עוזר.. שותה מלא מלא מים בגלל ההיריון ועוד לפני ההיריון אני עם בקבוק מים צמוד. דיקור סיני לא שווה ולא עוזר. כדורים אחרים לא יכולה לקחת. כבר גמורה ואני רק שבוע 13 ברוך ה' תודה לאל על ההיריון הזה אבל ממש קשה לי עם המיגרנות שלא יכולה לטפל בזה בכלום.