צריכה עידוד, עצות, לא יודעת מה. מאז שהבן שלי נולד, הוא בן 9 חודשים, אני רק בלימודים!!! סיימתי תואר התחלתי קורס, הכל עקב קריירה ולמען הקריירה שבלי זה לא אוכל להתחיל קריירה. בחודשים הראשונים חמים שלי עזרו לי והיו עם הבן שלי עד שסיימתי את התואר. יש לי עוד חודש מבחן של הקורס שאני חייייבבבתתת לעבור ולא מוצאת את הזמן פשוט ללמוד אליו. במשך היום אני לבד עם הבן שלי ואנחנו גרים בעיר מרוחקת מהמשפחה אז זה או לבוא אליהם שישמרו עליו או לא ללמוד בכלל. בערב אני נגמרת מעייפות או מקפלת כביסה או כלים או אוכל ובום מגיע השעה 21 בערב ואני כבר מתה לישון ולא מרוכזת גם אם יושבת על הלימודים. לא יודעת כבר איך לעבור את המבחן, מפחדת שלא אעבור אותו ובאמת לא מוצאת זמן ללמוד חוץ משבת בבוקר. הרי אני גם רוצה להיות עם הבן שלי בזמן שהוא גדל ולהינות איתו אז מקצה בדיוק 4 שעות בבוקר שבת אבל זה לא מספיק. איך לעזאזל משלבים לימודים בגילאים יותר מתקדמים, איך??!?!? את האמת גם כבר לא מוצאת מוטיבציה ללמוד, לא היה לי רגע לנוח מאז שהבן שלי נולד, תמיד זה תמרון בין לימודים, להכין לו אוכל, לנקות את הבית, לגדל ולשחק איתו שאני מאוהבת בו ומן הסתם מעדיפה את כל הזמן שלי עליו ולא על הלימודים ובאמת לא יודעת מאיפה לשאוב עוווודדדדדד כוחות לחודש האחרון עד המבחן. אין לי כבר כוחות ולא מוטיבציה.

חייבת לפרוק ורק כאן אפשר!! אחרי הרבה זמן שלא קיימנו יחסים, (גם כי בקושי מוצאים זמן אבל במיוחד כי לי אין אף פעם חשק) החלטתי ליזום. לא משש היה לי חשק אבל אני יודעת שבעלי זקוק לזה אז החלטתי להפתיע ולהציע לו. הכל טוב ויפה, הוא אהב את הרעיון, נכנסים למיטה, מתקרבים אחד לשניה ו.... כלום. הבנאדם פשוט שוכב לידי כאילו אני לא כאן. לא זז, לא מדבר. רק לקח לי את היד ונשאר ככה. שואלת אותו אם הכל בסדר והוא אומר לי אני פשוט עייף. רצתי כל היום... אני עייף. אני שותקת, לא יודעת איך להגיב לזה כמה שניות של שקט מוחלט חולפות. אני די בהלם וקצת מבולבלת... ואז... היד שלו מחליקה ממני. הוא נרדם. פשוט נרדם. אני שוכבת לי במיטה בהלם, קפואה במקום בשוק. הוא פשוט נרדם כאילו. נפגעתי. אני מסירה את היד שלו ממני ומסתובבת לצד השני. זה כנראה קצת העיר אותו כי הוא כזה סוג של שלח את היד מנסה לתפוס אותי ולהחזיר אותי אליו. אומר לי , בואי בואי כאילו מה נראה לך אני חפץ? שאתה יכול לעשות איתי סקס רק כשאתה רוצה ולך זה טוב? ממש נפגעתי. ביטלתי אותו כזה אמרתי לו עזוב לא צריך... אם אתה עייף אז תנוח. פעם אחרת... והסתבבתי וזהו. הוא נרדם בחזרה ונשארתי פגועה ממש עד שנרדמתי. נמאס לי. פשוט נמאס. אני על סף בכי

היי , הריון שני , שבוע 7 וכבר רואים שיש בטן כמו החודש החמישי בהריון ראשון שלי🫣נורמלי ?

שאלה אשמח לתשובה ממי שיודעת המוקדם לא עונה כבק שלושה חודשים: אנינמורה עובדת 91% משרת-22 שעות שבועיות בנוסף אני סטודנטית שנת סטאג 9 שעות שבועיות. האם אני זכאית לסבסוד בתמ״ת למעון של הבת שלי?

איך השם אלישבע ?? התאהבתי בשםם הזהה

אז שוב קיבלתי מחזור זהו אין פואנטה. התחלנו לנסות לפני עשרה חודשים נתקלנו בבלגן שלם שלא היה קודם הכולל דימום ארוך וביוץ מוקדם. כבר חודשיים שהספקתי ביוץ אבל לא נקלט הריון. מודה שקצת מבאס אבל הכל לטובה