חייבת לשתף אותכן במשהו שמטריד אותי ומפחדת שלא יחזור על עצמו שוב כי אני בהריון חודש 8 בלידה הראשונה היו לי צירים מאוד קשים לא היה מקום בחדר לידה היה עומס של יולדות הייתי צריכה להמתין בחוץ עם צירים של כל דקה התקלחתי מכאבים עד שהכניסו אותי עבר כמה שעות נכנסתי לחדר לידה היא אמרה לי תעשי חוקן עשיתי וישבתי באסלה לנסות לעשות פשוט לא הצלחתי ללחוץ או לעשות כל תנועה מרוב שכאב לי מהצירים בסופו של דבר גם המרדים לא היה פנוי ככה שהייתי כבר בפתיחה של 10 והיו חייבים ליילד אותי ומרוב שלחצתי יצא לי קקי וזה היה לא נעים בכלל עכשיו השאלה שלי אם בלידה הזאת אני לא אעשה חוקן לא יצא קקי? כמעט כל ההריון אני בעצירות אני ממש התביישתי

הילד שלי חזר עם שטף דם בעין.. נקודה אדומה ומסביב ורידים אדומים.. נראלכם שמריך לקחת לבדיקה?? זה מסוכן????

סכרת הריון מתי ילדתן? אמורה ללדת ב14.12 אין מצב אני רוצה ללדת לפני אין הסכרת הזאת גם מייאשת אותי וגם לא רוצה למשוך יותר!!!!!

רופאה פרטית או בכללית בדגש על !אישה! שעשיתן אצלה התקן ולא כאב לכן מאזור נתניה והסביבה אשמח לשם של רופאה ואיזה התקן ❤️

בת שנתיים עכשיו נהיה נוהל חדש כל ערב שאני משכיבה אותה לישון זה צרחות ובכי כאילו מרביצים לה אתמול לקח 4 שעות להרדים אותה שזה השיא!!! היא גמורה מעייפות אבל תחזיק את עצמה בכוח לא לישון מה עושים????

מיואשת לגמרי. אני רואה את היחס של בעלי למשפחה שלו ומשגע אותי שהוא ככ מעריך אותם ומקטין אותי ממש ואת מה שאני עושה. אנחנו ממקומות שונים בארץ כמה שנים גרנו במרכז והסכמתי לעבור לעיר שלו, בתקווה ששיעורי התורה וה"עזרההההה" שנקבל יטיבו. אנחנו עם שלושה ילדים קטנים, גילאי גן וינקות. בפועל המשפחה שלי באה מרחוק להיות איתי, בקשר טלפוני קבוע והמשפחה שלט שגרים במרחק הליכה, לא עוזרים בכלום, לא ראו תינוקת כמעט חודש וחצי. כלום ושום דבר. ועדין אליהם מדבר יפה ואותי יכול להעיר בכעס בלילה כי לא שמעתי משהו. להאשים בכל דבר שקורה. יש לבעלי אח שכל פעם זורק עקיצות ועלבונות. מחפש איך לצאת חזק ממני. אני לא סובלת עישון, לא יכולה להתקרב לעישון בכל הצורות והבהרתי את זה לבעלי לפני הנישואים (יש סיבה- אבא שנפטר מסרטן בריאות, אח שהיה מכור לסמים. ברוך ה' נקיייי) אבל זה קו אדום אצלי ואמר שבסדר. אז האח המקסים כל פעם מזמין אותו אליו ל'פתוח ראש' נרגילה, פעם היה לעשן ירוק ביחד. במקום שבעלי יפתח עמוד שדרה, הוא יוצא נגדי שאני לא מעריכה ולא ולא ולא. אני נותנת מעצמי ככ הרבה ולא רואים כלום, אני פשוט מתנתקת ממנו, לא מדברת והוא כועס אחר כך למה אני לא מדברת. כי אני פשוט מלאה בככ הרבה כעס ותסכול. ואני פגועה ואני פאקינג לבדד פה. הייתי צריכה לפרוק. סליחה אם חפרתי