חחחח השורה האחרונה הצחיקה אותי כי נראה לי רוב הגברים מצפים למחיאות כפיים על זה שעשו משהו🙄 יכולה להגיד שאצלי בעלי כן מקדיש זמן לקטנה שזה יותר מידי בשבילו אז שם אותה בטלויזיה אבל ב״ה הוא מאוד סבלני ומקדיש לה זמן לגבי העוזר בבית אנחנו עם 2 ילדים ויכולה להגיד לך שעכשיו הוא יותר עוזר משהיה שהיינו עם ילד 1 כנראה הביין ש-2 ילדים זה לא 1 והוא חייב לתת יותר יד וטוב שכך

בעלי לא עוזר בבית והוא לא עוזר עם הילד.. הוא שותף מלא לניהול משק הבית והוא אבא בדיוק כמו שאני אמא. נכון, הבית יותר תחת ניהולי ודברים שהם מעבר לשטיפת כלים או זריקת זבל אני צריכה לבקש מפורשות אבל הדברים נעשים בשותפות מלאה. הוא שם ומוציא מהגן בדיוק כמוני, ייקח לגינה ביוזמתו עם נשנושים ובקבוק מים, יחליף טיטול, יקלח, יכין ארוחת ערב וירדים. חלוקת תפקידים שווה ומלאה. אנחנו זוג, אנחנו הורים, אנחנו שותפים. אין כפיים ואין טלויזיה.

בדיוק 🙏🏻 כמו הריון שני. אגב אין רע בטלוויזיה, או בלהתבטל, אבל כן צריכה להיות עשייה ופעילות במהלך היום. להעניק חום ואהבה. וכמו שכתבה - אין פה עזרה למישהו, זה שיתוף פעולה. הכל שלנו ביחד, כמו כן גם האחריות. לגבי שווה בשווה באמת שלא צריך למדוד, ובאמת שתלוי במה שני הבני זוג עוסקים ומה מצבם הרגשי, אבל כמובן שבגדול בשגרה צריכה להיות חלוקה הוגנת❤️

פעם עשינו הכל ביחד. סופר, ניקיון, ושנינו עבדנו אותו דבר. עבר יותר מעשור וכל אחד התחיל לתרום בתחומו... הוא דברים שקשורים יותר למחוץ לבית (תכלס, הוא עושה יותר...) ואני יותר כביסה וניקיון. ילדים זה עניין אחר, זה ביחד. וגם פה לדעתי הוא מתייחס יותר, המון משחק פיזי. כן יכול לקרות מצב שערב ואני רוצה כבר לתקתק ולשלוח את כולם למיטות ושאני אצטרך לעורר אותו