אני אשמח לפרוק ולהתייעץ- ילדתי לפני שלושה שבועות ויש לי בבית תינוקת מדהימה בת שנה וחצי. חששתי נורא מאיך היא תקבל את התינוקי, בשבוע - שבועיים הראשונים הכל היה בסדר (חשבה שזה בובה) ומאז, פתאום שינויים קיצוניים בהתנהגות שלה, אם זה המון המון בכי מכל דבר, רגישות יתר לכל סיטואציה, מתעוררת בלילות ועוד ועוד… אני ידעתי שתהיה רגרסיה והכנתי את עצמי לזה, אבל אני מרגישה שאני לא יודעת איך להתמודד עם זה בצורה נכונה ובעיקר בעיקר מרגישה שנשבר לי הלב בכל פעם מחדש, למשל כשהיא מתעוררת בלילה בדיוק כשהתינוק יונק, אני לא יכולה לגשת אליה ולהרגיע אז בעלי הולך וזה קורה המון לא רק בלילה, במלא מצבים שהתינוק עליי יונק ואין לי אפשרות להתייחס אליה כפי שהייתי רוצה. אני שבורה מזה, מצפונית ונפשית. מרגישה שהיא מתרחקת ממני, כועסת עליי, פחות רוצה בי. מצד שני מה אוכל לעשות אחרת? התינוק זקוק לי כמעט כל היום והוא יונק המון. בכל הזדמנות שיש לי כשאני לא מניקה או כשהוא ישן אני הולכת אליה ומנסה לפצות על החסר, לשחק איתה, לחבק אותה ולעטוף, אבל אני מרגישה שזה לא מספיק. בא לי אפילו סתם לקחת אותה לגימבורי אחרי הגן ואני לא יכולה כי אני מניקה ואני לא יכולה לקחת לשם בכלל את התינוק כשהוא כזה קטן וכל הילדים עם חיידקים שם. אמהות לצמודים כמוני, איך עושים את זה נכון? אני כל כך אוהבת אותה, כל כך לא רוצה שהיא תיפגע ממני….

מי עשתה סטריפינג, לידה ראשונה וקידם אותה???? מתחננת לשמוע אתכן

בוקר טוב בנות שעברו הפלה בכדורים תוך כמה זמן הפסיק לכן הדימום?

מישהי שהכניסה את התינוק למעון בחודש ינואר ויכולה לספר איך היה לה?? אמןרה לסיים את החצי שנה של החיפשת לידה שלי בינואר וחיייבת לחזור למשרה שלי בעבודה .. מבינה שזה אמצע שנה במעון אבל מה אפשר לעשות? מדאיג אותי ממש

הבת שלי בת שנה וחודש, עדיין לא הולכת ולא עומדת לבד. יצא שהיא עמדה לבד לכמה שניות בודדות, ואחרי שקלטה את זה נבהלה ונפלה. אני עובדת איתה על למחוא כפיים ופשוט לא.. לא עושה שלום ולא נשיקה. אני בטוחה שבסוף היא תעשה הכל, אבל יש דרך לעזור לה ללכת? מה אפשר לעשות? אני אמורה להילחץ מזה? לגביי כפיים ונשיקה וכו' אני כל הזמן מראה לה והיא לא רוצה לעשות.