אוףף בנות אני לא מפסיקה לבכות אני לא יודעת אם זה כי אני הורמנלית אחרי לידה, אבל ככ כואב לי. ילדתי במוצש ב״ה ויש לי ילד בבית בן שנה וארבעה חודשים. הילד שלי תמיד היה קשור אליי ולבעלי, לעולם לא עזבנו אותו ליותר מכמה שעות. מעבר לזה אני הייתי הדמות שתמיד בטח בה כשהוא חולה אני תמיד איתו כשהוא קם באמצע הלילה ועושה לנו לילות לבנים אז אני איתו, אני זו שמאכילה ומקלחת. פשוט אמא שלו, בעלי יותר זה שמשחק איתו ומעסיק אותו. כשהלכתי לביהח ללדת השארתי אותו אצל אמא שלי אחכ הלך לחמי וחמותי ופיתח דלקת אוזניים היה עם חום גבוהה ממש סמרטוט. ואז בלילה האחרון היה עם בעלי. כשחזרתי אחרי 3 ימים לבית הוא ראה אותי חיבק אותי ואז נרתע כזה וכאילו לא רצה להסתכל לי בעיניים. עכשיו שאני כבר 3 ימים בבית אני מרגישה שהיחסים שלי ושלו השתנו, הוא כאילו כבר לא בוטח בי, כי ברגעים שהכי היה צריך אותי ורגיל אליי אז היה בלעדיי. וזה שובר לי את הלב . הוא עושה לי הרבה דווקא וגם רוצה רק את בעלי. ועוד עכשיו שאני הרבה עם התינוק פשוט נשרף לי הלב, כי הגדול שלי הוא החיים שלי וכואב לי שהוא כבר לא מרגיש איתי כמו פעם. מעבר לזה שלא ברור לי אם הוא קולט מזה תינוק. אנחנו הרבה אומרים לו תראה הנה תינוק וכשהוא בוכה אומרים לו תעשה לו טובה. אבל הוא כאילו מתעלם כאילו לא מבין אבל כן לפעמים אני רואה שהוא מסתכל עליו ממושכות, כאילו הוא כן מבין אוף הלב שלי נשרף בנות שזה גם קרה להן עם צמודים. זה הסתדר ?? ניראלכן שבגיל כזה הילד כן מבין שיש תינוק חדש ? ואם כן למה מתעלם ??

גזיםםםם חשבתי זה פסח עליי , תינוק בן חודש גם לכן התחיל בגיל חודש? מה מביאים להם

מה עם בדיקת דיקור מי שפיר? האם זה באמת מסוכן? מישהי וויתרה על הבדיקה כמי שאני מתכננת? הפחידו אותי ממש

בנות שיש להן את הקומקום חימום הזה לאוכל של התינוקות לאיזה מעלות אתן מחממות את המים?