הנימים ברגליים ממש בולטים וכואבים.. מישהי שהיה לה ככה בהריון ומה עזר לה להקל על…

אני פשוט עצובה, מאוד מאוד. אנחנו נשואים כבר 6 שנים, עם ילד מהמם בן 3 וכרגע באמצע הריון שני. בסיטואציה לא פשוטה בזוגיות כבר כמה שנים, וכל פעם שאני מרגישה שאנחנו במגמת עלייה, אנחנו שוב נופלים, ויותר עמוק. אני באה מבית מאוד בעייתי, ויש המון דברים והרגלים לא טובים שסוחבת איתי. והוא פשוט מתעב את אמא שלי כ"כ, שכל דבר קטן שאני עושה ומזכיר לו אותה, פשוט מטריף אותו לגמרי. והוא מגיב לזה בצורה מאוד מאוד קיצונית, שכוללת דיבור שפשוט משפיל ומעליב אותי, ברמות הכי קשות- "את אפס מאופס שלא יצא ממנו כלום, כמו אמא שלך", "שמנה" (כן, כמה חודשים אחרי לידה הוא קרא לי ככה במסגרת מריבה), "מכוערת", "הטעות של החיים שלי להתחתן איתך", "את לא שווה אותי". וכמובן זה כל פעם נגמר בשיח על גירושין, שהוא יזרוק אותי ואני אסיים מושפלת ובודדה כמו אמא שלי. יש לי בעצמי המון קשיים עם אמא שלי, ובגדול זו אחת החרדות שלי בחיים להיות כמוה, והוא כמובן יודע את זה ומשתמש בזה ברגעי שפל. אני מטופלת כבר כמה שנים אצל פסיכולוגית, גם כדי לרפא כל מיני מחלות והרגלים רעים שהבאתי איתי מהבית (בגללם הרבה פעמים מתחילה מריבה), וגם כדי להתמודד עם התקשורת איתו, שברור שלא עושה לי טוב או עוזרת לביטחון העצמי שלי. למעשה, היא ממש מקשה עלי להגיב בצורה נכונה לסיטואציות ולקחת אחריות על ההתנהגות שלי, כי התגובה היא ככ קיצונית שכל מה שהיה לפני כבר "נמחק" בראש שלי, ואני פגועה ככ. עכשיו, ברור לי שהרבה פעמים ההתנהגות שלי היא הטריגר לכל המריבות האלה, אבל מבחינתי שום דבר לא מצדיק תגובות פוגעניות כאלה. הוא מסרב ללכת לטיפול זוגי "עד שאני אטפל בכל הבעיות שלי והוא יראה שיפור משמעותי וששווה להתאמץ בשבילי", ואני מרגישה שלא משנה כמה זמן אהיה בטיפול אישי, יש גבול לכמה שאני יכולה לשנות באופן חד צדדי, ובסוף נדרשת גם קצת קצת עבודה מהצד שלו כדי שתשתנה הדינמיקה הזוגית הזו. ואני משתדלת ככ. הוא היה בשנה וחצי האחרונות במעל 250 ימי מילואים, ותמיד נתתי לו את ההרגשה שיש לו גב, אף פעם לא התלוננתי על השוטף. אני מחזיקה את הבית ואת הילד בלי לבקש הרבה, כדי לאפשר לו לעשות תואר שני כמה שפחות עד דאגות, וגם כשהעלה דוקטורט אמרתי לו שאם זה החלום שלו אני מאחוריו. וזהו, אנחנו שוב בבור. מריבה על משהו מטופש ככ, ושוב אמר שרוצה להתגרש. ואני עייפתי מלהחזיק את האחריות על הקשר הזה לבד. ואני שבורת לב כי ככ רציתי משהו אחר, ככ רציתי בית חם ששונה מאיפה שגדלתי, ובחיים לא חשבתי שאגיע למקום כזה. משהו בלב שלי עוד זוכר את ההתחלה שלנו, לפני שהכול התדרדר, והיה ככ טוב והייתה אהבה ככ גדולה, אז אני יודעת שיכול להיות לנו ככה. אבל זה מרגיש כבר כמו פלנטה אחרת שלפעמים אני תוהה אם זה היה חלום. ואני מתקשה לשחרר וזה כואב לי ככ לא יודעת מה הפואנטה של לכתוב תכלס, אולי צריכה מקום לפרוק בלי שמכירים אותי, רק לקבל איזה חיבוק וירטואלי שלא איבדתי את זה לגמרי 💔

היי בנות, מה הפיתרון שלכן לעגלה לצמודים? בע״ה יהיה ביניהם הפרש של שנה ו10 חודשים בערך… הסתכלתי על עגלות תאומים אבל זה ממש יקר… יש לכן אולי פיתרון זול ונוח? כרגע יש לנו טיולון של יויו ועגלה (אמבטיה וטיולון) של ספורטליין…

בנות שאלה אשמח שתהיו כנות איתי אבל לדבר בכבוד 🙏🏻 אני גרה אצל ההורים של בעלי הם אוהבים את הילד מאוד,ולי כמובן לא כיף אבל אני מנסה לזרום ולכבד תמיד תמיד רוב שעות היום אני אצל אמא שלי ומגיעה לבית בסביבות 17:00 יושבת איתם קצת מקלחת את התינוק וזהו הולכים לישון נגמור היום(בעלי רוב הזמן לא בבית וככה שוב אותו סיפור) ככה שאין לי איתם גם באמת ממש אינטראקציה אני סובלת מאוד כן?כל יום לצאת וכל יום ללכת ממקום למקום רק כדי לא להישאר שם אבל שורדת בשביל שנוכל לקנות בעתיד הקרוב אבל זה כבר סיפור אחר . בקיצור יש להם ילד בת 22 שאהבתי עד שגרמה לכך שאשנא אותה ההורים פוחדים ממנה וגם היא הציבה להם זמן שנעוף משם(זה יחידה אחת לא יחידת דיור ) אבל הם לא באמת שמו על זה היא לא גרה איתנו היא גרה עם חבר שלה לפני שבועיים היא באה לשבת והפריע לה שיש סלסלה של התינוק בתוך המקלחת כי שם הוא בעצם מתקלח וזה יותר נגיש ונוח לי היא הוציאה אותה לשידת החתלה שלו אני החזרתי וככה איזה עשר פעמים עד שהתחילה לצעוק שנשמע אני אזרוק את זה פעם הבאה אחרי שבועיים היא באה שוב לשישי אני הייתי במפלס למטה ופתאום אני רואה אותה מרימה את התינוק אז אמרתי לה ואני אדגיש שזה היה בכוונה לפני שבועיים רצית לזרוק לו את הדברים ועכשיו את מרימה אותו? היא התחילה להגיד שאם לא ההורים שלה הייתה יורקת לי הפרצוף וכמובן שעניתי לה ואמרתי לה אני ממש הייתי מנשקת לך אותו התחילה להגיד לי לחזור להורים שלי ושזה לא בית שלי ושאני צריכה לנשק להורים שלה את הכפות רגליים ואמרתי לה נכון להורים שלך לא לך זה היה ליד ההורים שלה וליד בעלי כמובן שבעלי בא להגן עליי והיא קראה לו פאפי של אשתך ואז הוא כמובן לא שתק לה קודם כל מה אתן חושבות אתן הייתן נותנות עקיצה כזו? דבר שני אני כרגע מנסה להתנהג שלו כרגיל והם גם מתייחסים כרגיל אבל מתסכל אותי שהם ראו גם את הצד הזה בי ודבר שלישי ממש עצוב לי,זה חדש לי השנאה הזו וכל החרא במשפחה המשפחה שלו תמיד הייתה כזו אבל עכשיו גם אני נכנסתי לזה להתנצל אני לא אתנצל בפניה בחיים אחרי שאמרה שתירק לי בפרצוף אבל מה הייתן עושות?

שבוע 24 כאבים בעצם החזה בעיקר במגע נקודתי ושינוי תנוחה (לא בנשימה) מוכר??