מי ערה? אני מפחדת...

האם הרופא שלי יכול לראות את מין העובר או רק בסקירה?

היי בנות אחרי ivf לאחר 3 שנים של נסיונות ברוך ה שבוע 13 עובדת בעבודה פיזית יוצאת אם כאבי גב וכאבים בבטן תחתונה מפחדת מאוד על ההיריון איך אני מוציאה שמירת היריון

היי. חייבת לפרוק קצת אין לי למי בחיים לא חשבתי שארשום פוסט כזה לעולם לא חשבתי שאהיה במצב שהמשפחה שלי הייתה שהייתי בת 11 גרנו ברחוב ואכלנו משכנים והתקלחנו במקלחת מאולתרת שאבא שלי בנה וחיינו בעוני. המצב הזה פוגש אותי היום ואני סך הכל בת 22 ילדה שעוד לא החלימה מהמקרה הקודם אני עם 2 ילדים קטנים מהממים שתודה לאל שיש לי אותם כי אם לא הם אני לא עומדת בניסיונות האלה. הבעל הרגיל אותי כל ה5 שנים שאני איתו לשבת בבית ושהכל יגיע עד לידיים וככה היה. עם הבעל היו נורות אדומות מהחודש הראשון, אבל זו הייתי האהבה הראשונה שלי והייתי מסונוורת למרות הכל נשארתי עד היום. הבעל נרקיסיסט קשה ברמה גבוהה. *אנחנו בתהליכי גירושין* מכינה אוכל-לא טעים איכס אל תכיני בבית הזה אוכל עושה כביסה-ריח של כלב את לא יודעת לכבס שוטפת-את לא יודעת לנקות פדלעה משחקת עם הילדים-הם לא יכולים לראות אותך ושאני מפסיקה לעשות את זה הוא מחייג לאמא שלי ולאמא שלו ומסיט אותן עלי היא פדלעה תבואו תקחו אותה אני לא רוצה אותה איך היא באה לי לחיים כלום היא לא עושה בבית בחיים לא הכינה אוכל (כל יום יש סיר לילדים) קורה אולי פעם אחת בשבוע שלא מכינה ומזמינה להם מבחוץ או אמא מכינה וזה בסדר גמור. הוא דואג לרמוס להשפיל להוריד אותי בכל מצב נתון, הוא פוקח את העיניים ישר מקלל אותי והשפלות קשות. כבר 5 שנים שזה אותו הדבר, הנישואין האלה בסופו של דבר בנויים על הזדמנויות ולא אהבה שאני רוצה להתגרש הטענה מהצדדים זה שיש לי מישהו מהצד ואיכס עליי ודוחה מגעילה ושאנחנו רבים הם אומרים לי תתגרשי כבר זו בעיה שלך את רצית אותו. אם מחמיאים לי ברחוב על הנראות שלי הם ישר דואגים להסתכל עלי עקום ולהגיד אל תתלהבי שלא יעלה לך כל זה זה לא אחוז ממה שאני עוברת. עקב המצב הזה נכנסתי לדכאון פנימי הם רמסו לי את הנפש בכל הזדמנות שהייתה להם אני פיזית וריגשית לא מסוגלת לתפקד בבית אני עושה מטלות שצריך בכוח, הגוף שלי מותש מהשפלות דרכו עלי על הנפש במשך המון מאוד זמן, כן אני יודעת שאני נמצאת בסביבה מאוד רעילה בשבילי אבל אין לי יכולת לעשות כלום הבעל משלם על שכר הדירה ובכל יום שאנחנו רבים מאיים שמחזיר את הבית לבעל הדירה ואני נזרקת לרחוב כמו כלבה בלי בית(דואג תמיד להזכיר לי את העבר שלי שגרנו ברחוב). הבעל כבר חודשיים עושה עלי עוצר כלכלי אני לא יוצאת מהבית! לילדים הוא לא מחסיר שוםםם דבר. אבל נורא מעציב אותי שרק הוא יכול לקנות להם ולפנק אותם ולא אני לא יושבת בבית כי באלי אל תרשמו ותטיפו לי צאי לעבוד אני גידלתי לבד 4 ילדים. המשפטים האלה הם המשפטים של אמא שלי וזה רק מכניס אותי יותר לעמוק עם עצמי ולא עוזר לי. לגן של הילד הוא נותן לי כסף שבועיים אחרי התאריך שהגננת כבר חופרת לי והוא עושה לי בכוונה. כי הנפש שלי מרוסקת אני קורסת כלכלית ריגשית ופיזית. אני לא יכולה לעבוד שהנפש שלי ואני ככה בלי כוחות פיזיים ונפשיים כן כסף משחק פה את התפקיד החלום שלי להצליח להשכיר לי ולהם דירה ולא להיות תלויה ולפחד מהאיומים שלו. כנראה שזה ישאר בגדר חלום עם כל העליות האלה. בקיצור אני פרקתי מה שעל הלב שלי כי אין לי למי לשתף כולם בצד שלו❤️ אשמח לעצות עזרה בכל דבר❤️ קשה לי קשה לי קשה לי!!!!!! *אנחנו בתהליכי גירושין רגע לפני דיון אישור הסכם* מי שיש לו ספק בסיפור שלי גם אשמח לתת קישור לכתבה שעשו על המשפחה שלי באותו זמן ותמונות🙏🏼

מאיזה גיל אפשר לעשות עגילים לתינוקת??