חוות דעת על ביהח פוריה?

אז הגיע הרגע וסיפרתי להורים שלי ולהורים של בעלי הריון שני, ילדה עוד רגע בת 4 בבית תמיד מטופלת ברמה גבוה ומתוקתקת תמיד. ההורים של בעלי בירכו להצלחה ואמרו שאשמור על עצמי ועל האוצר ואמא שלי הגיבה בכעס, היא ממש כעסה עליי שאיך אני עושה את זה לבת שלי.. וכל דבר שאני אומרת למשל ״ואי שנה הבאה הגן שלה בשכונה חדשה שאנחנו עוברים אליה והיא לא מכירה את הילדים ואני מתפללת שיהיה לה הכי טוב בעולם ושילך לנו בקלות״ והתגובה שלה הייתה ״תביאי עוד ועוד ילדים ואל תחשבי על איך יהיה לה״.. או למשל שאמרתי שאני רוצה לגמול אותה ממוצץ והיא הגיבה ״בטח עכשיו דחוף לך לגמול בשביל להשקיע בילד אחר״, אמרתי שאני רוצה ללכת איתה לאיזשהי פעילות בפסח אז היא אמרה ״כן תקחי עוד מעט את לא תקני עוד כרטיס לכל דבר כזה״.. לגיסתי יש 5 ילדים (צמודים יש לציין) וכל הריון מחדש אמא שלי שמחה והתרגשה גם אם הרגישה שזה צפוף מידי אמרה ״החלטה שלהם״. רק אציין שאני מגדלת את הילדה שלי לבד, ההורים כי עוזרים לי אבל יחד איתי תמיד זה לא שאני משאירה והולכת. וכלכלית אנחנו לגמרי לבד. אני ממש מרגישה שאני מתפוצצת מבפנים, קשה לי מאוד, וקשה לי המחשבה של מה היא רוצה ממני!!! עשיתי הפרש מכובד מאוד, אני אמא מעולה ואני לגמרי עומדת מאחורי זה. ולמה שאחרים מספרים לה על הריון היא מגיבה אחרת. זה אוכל אותי! אני יודעת שזה שלי, אני ובעלי הכי שמחים בעולם מההריון הזה וחיכינו לו מאוד… אבל זה מציק לי כי אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי ואני מרגישה עכשיו כמו איזה נטל.

אני בחרדה אחרי כל מה שעברתי . אז מחר יש לי אולטראסאונד חוזרת לרופא אחרי הפלה שעברתי לפני חודש סיימתי מחזור חוזרת אליו לבדוק שהשארית שהייתה לי (גודל 7 מ״מ) יצאה . הרופא אמר שאם במידה והמחזור לא ינקה אותה אז אצטרך לעבור היסטרוסקופיה אני כל כך מפחדת … כל כך רוצה לשמוע שאני נקייה ולהיות מאחורי זה עברתי טלטלה נפשית לא קלה מאז ההפלה אחרי שחיכיתי הרבה זמן להריון הזה . מישהי שיכולה לזרוק לי קצת אור .. מנסה להיות אופטימית אבל אחרי מה שעברתי מאוד קשה לי, אני בסוג של טראומה … מאיפה שואבים עוד כוחות?