לא מאמינה איך גדלו לי ככה

מרגישה בודדה אני בבית כבר תקופה מאוד ארוכה מגדלת את הילדה לבד , נכנסה למסגרת פעם ראשונה השבוע. ו מצד שני יש את בעלי שעובר משבר ארוך מדיי. אני תומכת ונמצאת פה בשבילו ומייעצת במה שצריך. אבל למשבר הזה יש השלכות- הזוגיות שלנו מתפוררת כבר אין לי חשק אליו, מרגיש לי שאני אדישה להתנהגות שלו כדי לשמור לעצמי שפיות בכל הטרלול שלו הוא בלתי. אי אפשר לדבר איתו, כשאני מתייעצת איתו על נושא מסויים והוא אומר את דעתו. כאילו אסור לי לחלוק על זה . ואם אני מפקפקת במה שהוא אומר או חולקת עליו או שואלת בתמימות למה הוא חושב ככה- הוא נכנס למגננה של הטפות ועצבים של - כי ככה ! הוא הולך ונאבד לי אני כבר לא מצליחה לדבר איתו לא מצליחה לתקשר וגם כשאנחנו מדברים והוא מתעצבן- העצבים שלו יכולים להיראות כאילו שד משתלט עליו ולא הוא לא אלים בשום צורה הוא פשוט פקעת של עצבים והילדה רואה את זה ובוכה ןכואב לי עליה שהיא צריכה לראות את אבא שלה ככה ובכללי את ההורים שלה ככה אני כל כך פחדתי מזה , פחדתי שהמצב שלו יתדרדר והנה זה קורה וכמה אני יושבת לו על הראש שיטפל בעצמו הוא אומר שישתפר וזה קורה רק אחרי שאני שוברת את הכלים יש שקט מזה לחצי שנה ואז חוזר חלילה אני בהריון מתקדם לקראת כל כך הרבה שינויים וגם ככה מוצפת רגשית בגלל הילדה ואין לי כוחות בנפש להכיל גם אותו יותר. אין ! זהו היצי חייבת לפרוק 😔😤

אני נחשבת הריון בסיכון בעקבות לידה מוקדמת, ירידת מים (ללא סיבה) כל ההריון תקין, אני שבוע 32 והרופא אמר לי שעדיין כמו שהמליץ בהתחלה, אין מניעה משום דבר ואפשר לעשות הכל קצת מלחיץ אותי לקיים יחסי מין כי הבנתי שזה יכול לרכך את הצוואר רחם ולגרום להתכווצויות ברחם

הייתי בסקירת מערכות הכל היה תקין חוץ מהיקף בטן שקטן ב6 ימים,הרופא אמר שזה בסדר ולא נלחץ שאולי זה גנטי,יש לי ילד שמתי שנולד הוא נולד במשקל לידה נמוך,האם זה מחייב שעכשיו גם יהיה אותו הדבר?. יש מישהי שאצלה זה גם ככה או היה ככה?.