בנות ממש ברגע זה אני מרגישה סוג של פרפורים כאלה בבטן לא יודעת איך להסביר תתחושה משהו מוזר יכול להיות שזה תנועות?

אני ממש פגועה. בעלי כל הזמן רוצה להשתיק אותי. לדוג', אם מישהו כתב משהו בווצאפ, נגיד שהפעילות לילדים תהיה בשעה 17, ואחרי שבוע אשאל באחזה שעה הפעילות הוא יתחנן שאמחק, יגיד שזה פדיחות ושאני שואלת סתם והתשובה כתובה, אז שאמחק את ההודעה. או אם הבן לשי לא יודע מה שיעורי הבית כי הוא עפיפון עם קשיי קשב וריכוז הוא לא מוכן שאשאל בווצאפ של הכיתה כי ''רק את שואלת'' למרות שכולם שואלים כל הזמן. בקבוצה של המשפחה שלו בכלל... כל הודעה שאני כותבת זה פדיחות מבחינתו ואני חייבת למחוק. אמי פוחדת לכתוב שם כי יודעת שהוא יגיד לי למחוק אז כבר לא קוראת את ההודעות שם בכלל ואז פתאום מגלה שיש מפגש משפחתי שלא ידעתי עליו. והקטע שהוא כותב דברים הכי הזויים. לדוג', כתב בקבוצה של הבניין בשבע בערב כשכולם בבניין בטירוף בערב ''צאו החוצה, סלבריטאית ברחוב'' (כי ח''כ לשעבר עברה לשכונה שלנו), וזה כשכל הרחוב והבניים שומעים את הצעקות של ''תכנס למקלחת!" ''בואי להסתרק!". טוב שלא כתב ''אני אבא מנותק'' וזהו. או עונה להורים שלי כשהם שולחים הודעות שרשרת או כתבות בקבוצה של המשפחה שלנו, מתחיל להתווכח שם במקום להתעלם או לפרגן או משהו. רק פעם או פעמיים ביקשתי ממנו למחוק הודעות כי הן ממש פגעו בי, אבל כשהוא שולח שטויות אני לא אומרת לו למחוק. הוא אחראי על עצמו ואני על עצמי, אבל כשאני כותבת הוא מבקש שאמחוק. היתה פעם אחת שהשתתפתי באתגר סיפורים קצרים. כתבתי משהו כמו ''למרות העומס והעייפות וההרדמות הארוכות הצלחתי לכתוב'' ואז כתבתי את הסיפור, שהיה קצת אלגוריה למה שקורה בבית. הוא ביקש ממני למחוק. חשבתי שבגלל הסיפור אבל מתברר שהוא בכלל לא קרא את הסיפור, אלא התעצבן שאני מוציאה החוצה את זה שיש לנו בבית עייפות והרדמות ארוכות- שלמי אין את זה?! זה כל כך נורמאלי!! לא מחקתי, אבל עצם הבקשה עצבנה אותי. בקיצור, מה שאני מבקשת זה דרך להחזיר לו או לנקום בו. לא הסברים כי זה לא עובד. משהו שאוכל לכתוב, אפילו אנונימית, שיגרום לו להבין שהוא לא יכול לנסות להשתיק אותי ככה!