קשה לי בעלי לא מבין אותי למרות שהוא מאוד משתדל להכיל אני לא מצליחה להתקדם מבחינה אישית ומקצועית וגם כלכלית מורכב מאוד.. פוטרתי בתחילת ההריון ובגלל שעבדתי שם מעט זמן לא הגיע לי כלום וגם חופשת לידה לא יגיע לי כלום. ניסיתי למצוא עבודה חדשה בהכשרה שלי ולא התקבלתי והתמהמהתי ולצערי כבר רואים בטן ככה שזה תקע אותי בבית לבד. מרגישה שאני לא שווה שום דבר. בוכה המון המון ומפחדת על העוברית שזה פוגע בה. קצת בא לי להעלם מכאן ולחזור כשצריך ללדת את הקטנה שכרגע רק המחשבה עליה קצת משמחת אותי ונותנת לי תקווה שאולי משהו ישתנה והיא תביא איתה אנרגיה חדשה. אבל בעצם כולם אומרות כמה קשה אחרי הלידה אז אולי אני תמימה מידי לחשוב שזה ישמח אותי.. פניתי לטיפול אבל כרגע עדיין לא מרגישה שום שיפור אפילו לא בכיוון לזה לסביבה שלי כבר אין כוח אליי ובעלי כבר נמאס לו. אין לי כבר כוחות לעצמי ולעולם הזה לא יודעת מה עוד אפשר לעשות מכאן ממש ניסיתי להרים את עצמי ולעשות משהו אבל הכל תקוע ובכל זאת מרגישה שלא עשיתי מספיק ושאני אשמה במצב

מישהי יודעת איפה יש בזמן הקרוב כנס היריון ולידה באיזור המרכז ?

הכרתי חברה שהיא ישנה אצלי כבר כל יום כבר חודש אצלי בבית אם לא יותר וואלה זה מעצבן שהיא לא שמה שקל בבית אני יוצאת ב7 בבוקר מהבית עם הילדים היא עוד ישנה וגם רק מנקה אוכלת לי את כל הבית אפילו קניות לא שמה מתערבת לי בכל דבר עכשיו בעלי אמר לה בעצמו לגור איתה עד שיחזור עד אוגוסט אני כבר משתגעת מה אפשר לאמר לה כדי שתצא מהבית ונשאר חברות טובה וואלה עכשיו היא באה אלי פתאום עלתה עלי כינה היא לא מתקלחת לא מצחצחת שיניים לא כלום אולי היא בבית של אמא שלה מתקלחת ובאה לפה לא יודעת לענות אני אבודה לא רוצה שתפגע

‏חברים לאלה שהיו להם שתי נקודות בלב לעבר גם בימין וגם בשמאל( שני חדרי אקוגנים) האם הורידו אותם מוקדם?