אני לא מדריכת הורים אבל ממה שאני מבינה אצל ילדים צריך להגיד את זה הכי ברור ופשוט שיש - סבא רבא מת

ותני לה לשאול את השאלות שלה. ושמעתי גם לא להגיד שהוא בשמיים וכאלה כי הם מבינים דברים בצורה שבה זה נאמר. היא לא מבינה מטאפורה

לא חושבת שלהגיד את המילה מת זה בהכרח נכון אפשר להגיד הפך למלאך בשמיים ועכשיו רק הוא יכול לראות אתכם

למה? זה מה שקרה לו. ילדים לגמריי מסוגלים להתמודד עם זה. מה גם שבגן הם שומעים מוות לא מעט. אבא של חבר טוב של הבן שלי בבן נהרג. הגננת אספה את כולם ואמרה להם שאבא שלו מת, השתמשה במילה עצמה, אמרה שהיא לא יודעת איך זה קרה אבל זה מה שקרה ונתנה להם מקום לשאול שאלות. היו ילדים ששאלו איפה הוא עכשיו וכו והיא אמרה שמי שמת קוברים את הגוף שלו מתחת לאדמה ולא מרגישים יותר קור וחום ורעב וגם לא מפחדים (זאת הייתה תשובה לשאלות המשך) אחר כך היא הזמינה אותם לספר איך הם מרגישים והיו חלק שבשלב הזה כבר הלכו לשחק במשחקים והיו חלק שאמרו שעצובים. אחרי שהמשיכו לדבר עוד קצת על הנושא גם היחדים שאמרו שעצובים המשיכו הלאה ביום שלהם. כל השיחה הזאת ערכה 10 דקות... בסוף הם ילדים והם לא מבינים סיטואציות כמו שאנחנו מבינים. כשהם שואלים איפה הוא הם לא מתכוונים לאיפה הנשמה שלו אלא איפה הגוף שלו וזאת התשובה שהם קיבלו.