נסענו היום לפעילות בקניון, בדרך התחילה לבכות הגיע לבכי של החלפת צבעים ברמה…

אני מרוסקת. המחשבות על משפחת ביבס ובמיוחד על אריאל המתוק שפני המלאך שלו לא יוצאות לי מהראש. אני תמיד בוכה על כל מקרה נוראי, אבל לא ככה. אני מרגישה שמאז הידיעה, כל המחשבות שלי סובבות סביב זה. התאהבתי בילדים הקטנים האלה כמו שאני אוהבת את הילדים שלי. אני מרגישה שלא באלי לחיות בעולם שבו הם לא חיים, לא באלי לחיות בעולם שיש אנשים שהצליחו לפגוע בילדים האלו שנראים כמו שני מלאכים קטנים. אני בהריון ובעלי כועס עליי שאני כל הזמן קוראת עליהם דברים, אומר שזה לא טוב לעובר. אבל אני לא מצליחה להפסיק אני מרגישה שזו המחויבות שלי לדעת, המחויבות שלי לזכור אותם ולראות את הסרטונים שלהם כשהם היו מאושרים. מה עושים? אני מרגישה שהתחושה הזו לעולם לא תעלם ממני, אני מרגישה שאני לא יכולה להמשיך הלאה. איך נרגעים? איך מצליחים להמשיך עם החיים אחרי שנה וחצי של תקווה שהתנפצה לרסיסים בצורה כזו אכזרית? יש עוד מישהי שמרגישה כמוני?

היי בנות שאלה אפשר לעשות ניתוח קיסרי מבחירה? אצלי ספציפית העובר במנח לא יציב כל פעם מתהפך אבל סתם לדעת אפשרי לבחור בניתוח קיסרי מבחירה שלי כי אני מעדיפה?

שבוע 29 ביצעתי בדיקות דם הערכים של ההמוגלובין ירדו מחודש שעבר. 9.7 המוגלובין 5 פיריטין ועוד ערכים נמוכים.. שלחתי הודעה לרופא שלי אבל עד שהוא יענה יקח לו זמן.. עושים בערכים כאלו עירוי ברזל? מעניין אותי לשמוע ממי שיודעת מיותר לציין שאני עייפה בקטע קיצוני

פליז רעיונות לאיך להשמין דחוף אני עוברת קצת תקופה לא פשוטה גירושים והכל ואין לי תאבון לאכול וירדתי ממש במשקל ואני אחרי לידה שלא נראית בכלל אחרי לידה מה ביקשתי קצת להשמין איך אפשר למי יש שיטה או טיפ לתת לי

זה הריון

היי בנות, מכירות מישהו שמטפל בכל הנושא של החזרי מס? פליז תמליצו רק אם מכירות או שעשיתן דרכו