שורף לי מתחת לחזה אני בשבוע 33 למה זה ככה זה בלתי נסבל
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 במרץ 2025 בשעה 06:55
לי ממש שרף רק בצד שמאל , הלכתי למוקד ולמיון לבדוק מה העניין בסוף התשובה שהרופא שלי נתן לי זה שהרגליים של התינוקת בצד הזה ובגלל זה ככה כואב לי.. אבל תלכי להיבדק ותתייעצי עם הרופא שלך תמיד עדיף 🤍
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 במרץ 2025 בשעה 07:11
כן הראש למטה יכול להיות בגלל זה ?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 במרץ 2025 בשעה 07:59
ככה היה לי חצי מההריון אין מה לעשות רק לחיות עם זה עד הלידה ....

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

בנות, צריכה אתכן 😔 חייבת לשמוע עוד דעות.. אני מתמודדת עם זה לבד לבנתיים, לא רוצה עדיין לשתף אמא/ אחות/ משפחה. מנצלת את הפלטפורמה פה בשביל לשמוע דעות נוספות. בעלי הוא בן יחיד להורים גרושים. האבא לא בתמונה(חי בחו״ל) כלומר קיימים רק אמא ובן. בתחילת הזוגיות שלי עם בעלי הקשר ביני לבין חמתי היה גרוע בלשון המעטה, היה לה קשה מאוד עם הזוגיות שלנו והיא פשוט פסלה אותי ועשתה לי את המוות. תמיד כיבדתי תמיד ניסיתי להבין, אכלתי ממנה באמת מרורים קשים, קללות צעקות מילים קשות. ושתקתי, הבלגתי ואמרתי לשפוט לכף זכות. עם השנים המצב נרגע. היא נרגעה קצת מאז שהילדים נולדו. יש לי שלושה ילדים קטנים, אני בת 30 אנחנו לא גרים באותה עיר. אני גרה ליד ההורים שלי ומקבלת מהם עזרה ענקית. אנחנו גרים 20-30 דק מרחק בין הערים ממנה. בעלי כבר חצי שנה מדבר איתי על זה שהוא מתכנן לעבור לגור קרוב לאמא שלו ואני מבינה היא מתבגרת מזדקנת והיא לבד.. בלי אף אחד מסביבה. בחודשים האחרונים הוא התחיל לדבר איתי על זה שהוא מתכנן עוד שלוש שנים לעבור לגור במושב ושאמא שלו תגור איתנו ביחידת דיור. לא יודעת איך לאכול את זה האמת. הוא בהתחלה אמר לי ״תקישיבי אני זועק לך לעזרה אני מתוסכל קשה לי שאמא שלי מתבגרת לבד ורואה אותנו פעם בשבוע אני צריך להיות לידה לטפל בה לעזור לה, גם מבחינה בריאותית״ שמעו. אני יכולה להבין, היא באמת לבד.. לא הייתי רוצה שאמא שלי תיהיה ככה נגיד. עכשיו הוא כבר בגישה של ״זה מה שיהיה אין אופציה אחרת״ תראו, הקשר שלי ושלה זה רחוק מתוק. המרחק בינינו עשה לנו טוב ביחסים. אני קנאית לפרטיות שלי, לא רוצה לחשוב על זה שהיא גרה לי בין הרגליים, אני מכבדת אותה שהיא רחוקה ממני, אני דואגת לה בקשר טלפוני איתה עוזרת לה במה שאפשר. אנחנו שם פעם בשבוע (אין אפשרות ליותר מבחינת העבודות) לא רוצה שהזוגיות שלי עם בעלי תפגע. הוא טוען שהפרטיות שלנו לא תפגע ושהוא ידאג לזה. באותה נשימה אני גם מבינה אותו וגם כועסת עליו. ובנוסף לכל קשה לי לא להיות קרובה להורים שלי. כשאני אומרת לי שקשה לי עם זה הוא אומר לי את חייבת להבין אותי אין ברירה אני בן יחיד אני לא אתן לאמא שלי להרקב בבית לבד. אם זה היה הפוך הייתי עושה את זה בכיף. לא יודעת כבר מה לחשוב לא יודעת מה להגיד הסתגרתי בתוך עצמי כבר יומיים….. בא לי שתדברו איתי ותגידו את דעתכן, תודה ❤️
אמהותאמהות
💬16 תגובות