בנות אחרי ששבועיים וחצי לא ראיתי את בעלי והייתי בדיכאון ודאגה כי הוא במילואים אז אתמול הוא הגיע לאפטר קצר והיום הלך וחזרתי לדיכאון חזרתי לבכי קשה לי ברמותתתת (הריון ראשון שבוע 22) אני באופן כללי בכיינית ואוהבת לפרוק עם עצמי , אבל הפעם זה מעבר לכל מה שאי פעם היה לי בעלי ברוך השם בסדר שומר על עצמו ואנחנו בקשר אבל תמיד יש בי פחד והתקופה הזאת פשוט קשה לי ברמות ואני כבר לא מצליחה להבין אם זה הורמונים או הכל ביחד אוףףףףףף אני מותשת מלחשוב .

צריך הפנייה לבדיקת הריון ?

מאז הלידה כבר תשעה חודשים שהזוגיות ממש השתנתה יש תקופות טובות יותר ויש פחות אבל בזמן האחרון אנחנו נהיים ממש שותפים לדירה והרבה פחות זוג מבאס אותי שהאהבה שהייתה לנו פעם התפזרה מרגיש לי שהוא לא מעוניין בי לא אוהב אלא רגיל, לא נמשך כמו פעם כי הייתי עם גוף הרבה יותר יפה לפני הלידה הוא לא אומר שהוא אוהב לא שאני יפה לא בואי נצא איזה ערב לדייט דיברתי איתו על זה הרבה פעמים ושום דבר לא השתנה זהו להרים ידיים? ככה חיי זוגיות נראים אחרי ילדים?

תענו לי אך ורק בכנות אם הייתן יכולות להתפרנס ממשכורת אחת הייתן נשארות בבית ומגדלות את הילדים?

יש לי ילדה בת שנה וחצי, מהיום שהיא נולדה אני מבקשת מהמשפחה של בעלי לא לנשק אותה בפה והם פשוט לא שמים עלי!!!! ווואי זה כזה מרגיזזזז לא סובלת את זה זה דוחה זה גועל נפש !!!! איפפפ בלתי נסבלים