פוסט פריקה: שלום אני בת 26 שוקלת בערך 110 גובה 155 פוליציסטית. בנובמבר האחרון היה לי הריון כימי שהתחיל ב9 עלה ל15 וקיבלתי את הדימום שהתבשר בהריון כימי. חודשיים אחרי לא קיבלתי מחזור קיבלתי מחזור ב27.1. עד 31 לינואר. החודש ב11.3 גיליתי בטא 38 (שדווקא החודש הייתי בטוחה שאני מחכה למחזור ) אחרי יומים בחמישי האחרון עשיתי בטא נוספת שהגיעה ל106 . אני שמחה באמת שמחה וכבר חושבים ביחד בהמשך איך לספר למשפחה במידה והכל ילך הפעם באמת כמו שצריך. אבל היה לי עכשיו אתקף . היינו אצל המשפחה של בעלי ולקראת שהלכנו לבית ראיתי ממש ממש טיפה ורוד בניגוב( אני מנגבת המון מהפחד כי יש לי כאבי מחזור והרגשה ממש מוזרה בכל החלק התחתון) וזה הכניס אותי להתקף חרדה רציני. כל הדרך לבית בכיתי בעלי ברקע אומר אני בטוח שדיימינת ןהכל בסדר הגענו הבייתה ניגבתי ובאמת כרגע ברוך השם אין כלום. אבל זה עדיין תוקף אותי ברמה פסיכית. קשה לי ממש קשה. אני לא יודעת איך אני יגיב אם חס וחלילה זה יקרה שוב . אני זוכרת את היום בנובמבר שניגבתי והיה דם בכיתי את חיי במשך שעה זה היה לי קשה המחזור היה קשה. ואני כלכך רוצה את זה כלכך רוצה להיות אמא . אני באה מבית דתי ובתקופה האחרונה חזרתי לשמור במשך איזה חצי שנה טיפה יותר . ובשבתות האחרונות הפסקתי כי לא הרגשתי שזה מאותו מקום של חיבור שאני עושה את זה. ושוב בדרך חזור הפחד עלה שהנה אני לא שומרת שבת אז אולי זה לא ישמר . אני יודעת באמת שאני יודעת שזה חרדה וא י צריכה לנשום עמוק ולעכל כל סיטואציה בזמן שלה. וזה שהיה כימי לא אומר שיהיה עכשיו. והבטא ברוך השם הכפילה את עצמה יותר מ2 וכן חושבים חיובי על הכל ומודה על כל שניה . באמת אבל קשה לי הפחד הזה . אני רוצה להיות אמא . פשוט רוצה להיות אמא . אני רוצה להצליח אני לא רוצה את כל ההכנסות לראש שבגלל המשקל אני לא מצליחה וכו וכו ושהכל בגלל במשקל. נכון אני במשקל עודף נכון זה לא בריא. אבל אני בריאה ברוך השם בדיקות דם טובות ברוך השם ואין סיבה שזה לא יקרה לי בתקופה האחרונה שמרתי וירדתי במשקל 6 קילו וגם בהריון הזה אני מתכוונת לשמור כמה שאני יכולה . אבא שבשמיים אמן אמן והריון הזה ימשיך בריא ובעזרת השם אזכה בעוד 9 חודשים להיות אמא . זהו רק רציתי לפרוק כי אני פשוט נכנסתי לחרדה ממש כל הגוף שלי רעד ובכיתי ממש שבת שלום