היי בנות היום הייתי בסקירה מוקדמת וראו המטומה בגודל 25*35. אין לי דימומים או התכווצויות. קרה למישהי ?

ביחד 11 שנה +תינוק בן שנתיים לפני כמה ימים רבנו פיצוץ שלא היה כמותו כל ה11 שנים הוא התעצבן עליי על משהו בעיניי היה שטותי ובעיניו לא.. ומרוב שהוא נפגע ממני ( באמת נפגע למרות שכל אחד לא היה נעלב מזה לדעתי ) הוא ממש יצא עליי אמר מילים לא נעימות והגזים לדעתי. לדעתו אם פגעתי בו ככה אז הפגיעה שלו גרמה לו לדבר אליי ככה. הסברתי לו ש11 שנה מעולם לא צעקתי לא אמרתי לו מילים לא יפות ויש שיח.. ושהוא הגזים וזה היה משפיל הוא אמר שמה שעשיתי לו השפיל אותו. השיחות לא מתקדמות לשום מקום. אנחנו תמיד יודעים לריב ויודעים לנהל ריב ואיך וגם לפתור אבל הפעם אני מרגישה ויודעת שנחצה קו אדום. ברור שעל מה שהיה לא מפרקים בית. אבל מרגישה שאני פשוט לא מסוגלת לסלוח זה ממש יושב לי וכח שיחה מולו זה לא משחרר... מילים לא עוברות ברגע גם לפני 5 שנים אמר מילה אחת ולקח לי מלא זמן לשחרר.. לא יודעת מה לעשות ואנחנו עוד לפני כיפור אז בכלל לא מרגישה שאני מסוגלת. בכללי לא מסוגל להסתכל עליו כאילו הכל אצלי שחור או לבן כל החיים (אנחנו בני 35 ) ואני אוהבת את זה אצלי שאין לי אמצע וחיה בשלום. מרגישה שנחצה קו שפשוט בא לי לא לראות אותו וזה בלתי אפשרי . הוא מבחינו גם ישר השלכתי עליו שהוא אשם ושאני לא רואה אותו ובלה בלה פשוט מבחינתו גם אם נאמרו מילים זה מכעס אני עדיין חושבת שיש דברים שזה מה שהוא חושב.. אנחנו עושים ארוחת שישי היום ואני צמש אוהבת את זה אבל לא מסוגלת להסתכל עליו בא לי לא לעשות למרןת שזה רק אנחנו אני לא רוצה ולא מסוגלת לא בא לי להחליף איתו מילה כל הימים האחרונים הדיבור רק על הילד והבית

היי אני בשבוע 18 עם שליית פתח וקיימתי יחסי מין יש לי דימומים רק בניגוב נייר לא בשתן וכמות קטנה זה מסוכן?!

היי בדיוק מחפשת מיטה לתינוק שלי בן חצי שנה - ראיתי שמוכרים במוצצים מיטה של חברת bopita שהיא גם הופכת למיטת מעבר - יש אותה למישהי? אשמח להמלצה בכללי אם יש למישהי

בנות מתי מומלץ לקנות דברים לתינוק באיזה שבוע קניתן?

שבוע 17 כל כך קשה לי עם בעלי .. מאז ומתמיד הוא היה אדם ביקורתי כזה שיש לו מה לומר על כל דבר כמעט. אני הייתי מכילה יותר רגועה יותר והדברים הסתדרו. אולי בגלל ההורמונים או שפשוט נמאס לי להכיל את הביקורתיות הזאת כל משפט שני שלנו הופך לריב. אני חושבת שהיציבות הנפשית שלי לא בשיאה ואני נורא זקוקה לחיבוק חם ולאהבה אבל מצד שני אני גם תוקפנית ולא מאפשרת את זה. ההריון שלי לא פשוט בכלל אני סובלת מסימפיזיוליזיס ומהקאות מרובות ועובדת עבודה פיזית מאוד בתינוקייה . אני חוזרת הביתה מהעבודה מותשת נפשית ופיזית.. והוא כל הזמן אומר שאני בטלנית עצלנית וכו זה נוגע לי איפשהו כי אני רואה נשים לידי בהריון שמצליחות לעבוד ולהחזיק בית ולטפל בילדים בבית והכל ואני לא. הוא עוזר אבל לא מפסיק לדבר על זה שהוא עושה הכל ושאני לא עושה כלום ורק מוריד לי את הביטחון על האמא והאישה שאני.. לפעמים בא לי פשוט לברוח ומצד שני זה רק יעשה יותר גרוע ואני לא רוצה פשוט להיעלם לבן שלי