אני בדיוק במצבך חח יש לי בן שנה וארבע וצריכה ללדת כל יום. בערך לפני חודשיים ביצעתי את המעבר לא רציתי סמוך ללידה, התחלתי בלסדר לו את החדר שיהיה לו מקום שנעים לו להיות בו, כשסיימתי עם הסדר נתתי לו במשך שבועיים בערך לשחק בו להרגיש בו בנוח ממש הייתי יושבת איתו גם מקריאה לו שם סיפורים ואחרי שראיתי שכשנכנס הביתה ניגש ישר לחדר שלו העברתי את המיטה בשישי ונתתי לו לישון שם צהריים פעם ראשונה ואז לילה וכן הלאה, הימים הראשונים היו קצת קשוחים וכל פעם שקרא לי הייתי באה להיות לידו אפילו שכבתי לידו על הפוך שירגיש ביטחון ולאט לאט הפחתתי עד שהתרגל לקח שבוע בערך

ממליצה לך גם כשהוא במשבר לא ישר להרים אותו תלטפי אפילו תחבקי מהמיטה למעלה ותדברי איתו מילים שיתנו לו בטחון תגידי לו אמא תמיד פה אמא לא הולכת וכשאת שמה אותו במיטה תגידי לו שהוא הולך לישון ואתם תפגשו בבוקר כשיקום, חפרתי חח אבל גם אני לקחתי את זה קשה מאודד אז מבינה לליבך🤍 בסוף יתרגל בעה

ילד קורא להורים כשי להרגיש תחושת ביטחון, כרגע הביטחון והמעטפת שהייתה לו נעלמה.. עצה שלי כן לקום עדיין למשך שבוע ולאחר מכן וכשאין בכי לא להיכנס ואם יש בכי להיכנס כי בכי וחוסר ביטחון יכול לפתח תחושה שונה והתנהגות אגרסיבית פתאום.. תמיד המעברים האלה הם קשים בהתחלה - אל תשכחי שעוד מעט את צריכה להעביר למיטת מעבר אז טוב שהעברת - אצלי בגיל 1.10 מיטת מעבר שבועיים של התעוררות בלילה באה למיטה החזרנו לחדר וחזרה לישון לבד..