תגידו נשים, מה הוביל אתכן להתחתן עם גברים כאלה רדודים/בוגדניים/מגעילים/סוטים/חסר…

פוסט פריקה מאז הילד הראשון היחסים ביני לבין בעלי נהיו סיוט. אני מרגישה שאני רס״ר ולא אישה. לפני חודשיים כמעט נולד הבן השני. בשני הלידות עברתי קיסרי. אין צורך לומר לכן מה זה אישה אחרי לידה. הייתי כאובה ומוגבלת. כמה שעות אחרי הלידה התקשרו לומר לי שהתינוק כבר לפגייה כי היו אנחות. זה היה אמצע הלילה והערתי את בעלי כי רציתי שהוא ייקח אותי לפגייה. הוא התנגד והציע שנלך בבוקר. אמרתי לו שאני רוצה לראות את התינוק וזה הגיע למצב של ויכוחון קטן ובכי שלי. בסוף לקח אותי והלך לעשן. בנוסף בהיריון עצמו כל פעם שהלכתי למוקד, אמר שאני מגזימה ושלא צריך ללכת למוקד על כל דבר. אני ממש לא הולכת על כל דבר ואם יש ספק אין ספק. אתמול הצפתי בפניו את הדברים האלה ואמרתי לו שיש לי זכרונות רעים מההריונות והלידה. הוא לא מבין מה אני רוצה. לפעמים חושבת לי אם יש טעם לנישואין האלה (זה על קצת המזלג) נהיה אדיש כלפיי. היום למשל הייתי מצוברחת והוא ראה ולא אמר מילה. שאלתי אותו אם הוא רואה שאני מצוברחת אמר כן חשבתי שזה בגלל שקמת בלילה ואת עייפה. עשיתי לו מיליון שיחות אבל אין עם מי לדבר.