אין הבדל

אני לא יועצת הנקה או משהו אבל אני יודעת על כמה הבדלים: 1. הטריות של החלב והויטמינים שלו לא אותו דבר כשמקפיאים אותו ומפשירים לעומת ישירות מהחזה... קצת פחות. 2. כשיש מגע ישיר בין הפה של התינוק לפטמה, יש קולטנים בפטמה שקולטים מה התינוק צריך- אם הוא חולה, אם חסר לו ויטמין מסויים וכו' והרכב החלב ממש משתנה בהתאם לזה! גאונות ממש. 3. חיבור והיקשרות בין האם והתינוק בהנקה. זו נקודה ממש חשובה בעיניי, אפילו יותר חשובה מהערך התזונתי שבהנקה... אבל כל אחת ומה שחשוב לה.

כי תינוקות יונקים גם בשביל נחמה, ומגע עם האימא זה ממש צורך חיוני שלהם כמו לאכול ולשתות.

יש כמה הבדלים. על הפטמה יש קולטנים שמזהים את הרוק של התינוק ואת הצרכים שלו באותו הרגע ואז הגוף של אמא משנה את החלב כדי להתאים לצורך הנוכחי. כשאת שואבת יש פחות את ההתאמה המדויקת הזאת. דבר נוסף זה היכולת להתמיד. רוב מוחלט של האמהות השואבות מתקשות להתמיד לאורך זמן. זה פשוט מאוד סיזיפי וגם הכמויות בשאיבה יכולות לפחות עם הזמן לעומת הנקה שמגרה ייצור של חלב. שאיבה פשוט לא עושה את זה באותה הרמה. ברור שחלב אם תמיד עדיף על פני תמל! גם מאמא אחרת, גם מאמא של תינוק בגיל אחר, אין סיטואציה בה תמל יהיה עדיף על חלב אם. היתרון בשאיבה זה שאחרים יכולים להאכיל במקומך, אבל האמת שהזמינות של ההנקה מנצחת. יוצאת מהבית עם תיק קטן עם כמה חיתולים ומגבונים וזהו. לא צריך כלום מעבר. התינוק רעב שולפים ומניקים. גם בלילה אותו הדבר, מניקה בשכיבה בלי לחשוב על זה יותר מדי