אני עם סכרת הריון בשבוע 29. בבוקר כשקמתי. לאחר צום של 9 שעות, הערך סוכר היה 104, כלומר חריגה. מיד לאחר מכן, לא אכלתי, ביצעתי הליכה כספורט במשך כעשרים דקות והערך ירד ל88. האם זה אומר שהערך בצום תקין או שזו עדיין חריגה? כלומר, האם אני יכולה פשוט למדוד כל בוקר את הערך סוכר בדם לאחר ההליכה ולא לפני?

שבועים אחרי שהפסקתי גלולות עדיין אין מחזור לא שכבתי עם בעלי אז אין הריון מה הסיבה ??

באיזה גיל וכמה מינון התחלתן להביא מים?

בן 8 חודשים נרדם רק על הידיים. זה מתישהו עובר מעצמו? מבלי ללמד שום הרדמה עצמאית?

טוב כל עוד הקטנטנה עוד ישנה ואני עוד לא נרדמתי עם הטלפון ביד הגיע הזמן לחפירה על הסיפור לידה שלי שעדיין לא נגמר כי אני עדיין בבית חולים🫣.שבוע 39 בדיוק מגיעה למעקב הריון כמו שהרוםא המטפל אמר,הגעתי לשם למרות שהכל היה נגדנו ורציתי לוותר ולחזור הביתה ממש לא רציתי להגיע אבל הבן זוג פתאום החליט להתעקש אז נשארנו לחכות ובאמת התקבלנו והכל היה תקין לכאורה,חיברו אותי כרגיל למוניטור הכל תקין לגמרי אין צירים אין כלום.נכנסים לרופא מגלים מהרופא שיש לי לחץ דם גבוה וישלי גם כאבי ראש(האחות לא אמרה שיש לי לחץ דם גבוה)הרוםא עושה אותטרסאונד וחשבנו שיגידו לנו לשתות יותר מים או לקחת איזשהי תרופה וישחרר הביתה פתאום אומר לי שזה יכול להיות מסוכן והפתרון היחיד זה ללדת,חשבנו הוא צוחק איתנו כי ככה תמיד צחקנו עם הרופא המטפל שלי ורואים שהוא לא צוחק והוא באמת מביא לי הפנייה למיון,אנחנו בשוק לא יודעים מה לעשות אבל מחליטים לא לקחת סיכון ובאמת לנסוע אמרנו מקסימום ישלחו אותנו הביתה בדרכ פה ברמבם לא אוהבים לתת סתם זירוזים וכאלה הם יכולים לשלוח הביתה פשוט וזהו,מגיעים למיון ב12 בלילה ביום שישי כבר זה יוצא ועד שמתקבלת והכל(שמחליטים כן לזרז למרות שאין לי פתיחה אין מחיקה אין צירים והיה צריך להחליט אם פרופס או בלון ובחרתי בפרופס לא יודעת למה פשוט תחושה שזה ילך בסדר) מעבירים אותי ללמעלה ב5 בבוקר ואז העבירו עוד פעם אבל בדיעבד ב10 בבוקר יום שישי קיבלתי את הפרופס בהחדרה לנרתיק היה לא נעים אבל סבבה כזה לא כואב,כבר ב11 וחצי חיברו למוניטור וראו צירים אבל לא כאב לי.ב10 בלילה יום שישי התחילו לי צירים סדירים בהפרשים של כל דקה שתיים וכל ציר חצי דקה בערך וגם היה ממש סביל אבל בגלל התדירות אמרתי לאחות והיא חיברה אותי למוניטור ובאמת ראו הרבה צירים וצירים חזקים למרות שלא הרגשתי שהם חזקים אפילו אמרו לי שיקראו לרופאה להוציא זירוז וניתקו מהמוניטור,מנתקים מהמוניטור אני מרגישה שיש לי פיפי שוכבת עוד איזה דקה במיטה כי בדיוק יש לי ציר ואז קמה ומבינה שכואב לי נורא לזוז ורואה שתי שלוליות קטנות על המיטה חשבתי ברח לי פיפי שוב פעם מנסה לשים תחתונים לא מצליחה מנסה לשים שורט לפחות גם אם בלי תחתון לפחות משהו ופתאום מרגישה שבורח לי לשנייה חשבתי זה פיפי אבל זה רק יורד ויורד וזה חם ופתאום יש ריח מטורף של זרע(עכשיו הבנתי על מה דיברתן כל הזמן הזה🫣) אז לא יודעת מה לעשות כי אני לבד (ידעתי שזה יקח זמן להתקדם אז שלחתי את הבן זוג הביתה לישון ולנוח ולארגן את הבית לכבודה והייתי לבד לגמרי רק ב12 בלילה של שישי הוא הגיע כי גם חיפה שישי בלילה כולם יוצאים לבלות..)תוך כדי שהוא בדרך אליי כתבתי לו שירדו לי המים ותופס אותי ציר של הישמור הבנתי שלהתלבש לא יצא לי פה אז לקחתי את המיני שמיכה דקה הזאת שיש והתעטפתי,זחלתי איכשהו למסדרון וראיתי אחות וצעקתי לה שלוש פעמים סליחה סליחה עד ששמעה אותי לא הצלחתי לדבר פשוט הלכה ראתה שאכן מדובר בירידת מים והצירים פתאום התחילו לכאוב בטרוף קראו זריז לרופאה הוציאה סוף סוף את הזירוז ועל הדרך ביקשתי שתבדוק פתיחה היה 1.5.מורידים למטה מסבירים לי הכל אני כבר מבקשת גז צחוק בתקווה שיעזור לי עם הכאבים מתברר שזה סתם חרטא וחוץ מבחילות ותחושת חנק לא עזר לי בכלום אני כולי צורחת מכאבים מגיעים לבדוק אותי בודקים פתיחה ב2 וחצי בלילה היה פתיחה של 2.5(שעה וקצת והתקדם) אמרו לי שיכולה לבקש אפידורל בלי לחשוב פעמיים אמרתי כן,למזלי המרדימה הייתה מדהימה ועשתה הכל זריז והחומר התחיל להשפיע מהר וסוף סוף נשמתי לרווחה,לא הרגשתי כלום!אבל ממש כלום היה מדהים,אחר כך בסביבות 4 וחצי בבוקר בדקו פתיחה אני חשבתי שלא התקדם כי לא מרגישה כלום היא בודקת אומרת פתיחה 5,בודקים פתיחה ב5 וחצי בבוקר כבר פתיחה 9 לא האמנתי!חצי שעה אחרי בודקים שוב וכבר פתיחה מלאה ואני כל הזמן הזה לא מרגישה כלוםםם,רק לחצים בקטנה וזהו אפילו לא הרגשתי את הידיים שלהם כשבדקו פתיחה.אבל מה הראש היה במינוס 2,ניסו לחכות ניסיתי לשמוע מוזיקה ולזוז עם האגן כמה שיכולה בהתחשב באפידורל ובהתחלה לא כלכך עזר,ואז ירד ל-1 ואז פשוט נתקע,אמרו לי ללחוץ וללחוץ וכל כמה דקות פשוט היו באים ומכריחים אותי ללחוץ(שזה אגב סיוט בטרוף במיוחד לאור העובדה שעליתי כמעט 40 קילו בהריון ולא הצלחתי להחזיק לעצמי את הרגליים הייתי צריכה עזרה)הלחיצות היו ממש טובות כל הרופאים היו בהלם מהלחיצות וכל לחיצה הראש ירד ל0 ואז היה עולה חזרה,הסבירו לי שאני כבר שעתיים עם פתיחה מלאה וזה מתחיל להיות מסוכן כי אני בזמן הזה עם חום שעולה מ37.7 עלה ל38.7 ויש האטות בדופק ניסו לתת לי עוד קצת חעבוד טבעי ואז אמרו שכבר אין טעם להמשיך לנסות שלמרות הלחיצות הטובות האגן צר מידי והראש לא עובר אז צריך קיסרי,חתמתי על הדפים עובר פחות מחמש דקות מהחתימה באים צוות שלם מעבירים אותי למיטה אחרת מחליפים לי בגדים ורצים איתי לחדר ניתוח,אני כל הזמן הזה לא לחוצה בכלל כי מבחינתי מה שחשוב זה שהיא תהיה בריאה ולקחתי את זה באיזי וצחוקים שזה מזכיר את הסדרה האוס בנטפליקס מי שמכירה או אנטומיה של גריי,היה מאוד מגניב ולא פחדתי בכלל לעומת הבן זוג מסכן שבלי שעות שינה וכל שנייה כמעט התעלף שם והתחיל לבכות ממש כשהבין שהולכת לעשות קיסרי למרות שניסיתי להרגיע אותו שזבץה נורמלי ולא יקרה לנו כלום.מגיעים לקיסרי וזה היה בהתחלה סיוט כמו סרט אימה ממש!!בגלל שאני עם אפידורל ניסו להזריק לי חומר לגב שבהתחלה גרם לכאב גב שעבר,הם התחילו לחתוך ומרגישה פתאום לחץ שאמרו לי שזה נורמלי להרגיש לחץ ונגיעות ולא יהיה כואב,שתי שניות ראשונות באמת הרגשתי רק לחיצות ואז המשיכו לחתוך ואני כבר מרגישה כאבים אחושרמוטה ראיתי כוכבים חשבתי אני בדרך לפגוש את אלוהים צורחת להם שם והמרדים פשוט אומר להם "תמשיכו לחתוך"אני כולי צורחת לא מצליחה לדבר אחרת נראה לי הייתי צורחת עליו כאילו מה זה תמשיכו לחתוך כשאני מרגישה הכל!!!(המשך בתגובות)

בנות נכון שאני לא מדמיינת?😂😂😂😂 אני רואה פרצוף או שאני הוזהההההההה?