אני ממש זוכרת את שתמיד היה מגיע אצלו בערבים הבכי וההורמונים שלקח להם זמן לצאת לי מהגוף וזה ממש הדבר היחיד שמלחיץ אותי מזה שאני קרובה שוב ללידה אבל זה עובר! אני חושבת שלקח לי בערך חודשיים וחצי שלושה להרגיש טוב יותר תנסי לעשות דברים אפילו להזמין אלייך אמא/חברה/אחות אם מתאפשר מדי פעם בערב והכי חשוב תזכרי שזה ממש אבל ממש עובר!

אני זוכרת את זה טוב, זה בדרך כלל עובר לרוב הבנות אבל במקרה שלי רק ציפרלקס עזר לי לחזור לעצמי.

אהובה אני ממש מבינה אותך! עם הבת שלי עליתי על זה לאחר ארבע חודשים אחרי חצי שנה בערך זה עבר... ועכשיו אני בהריון וברוך בסירה שלך כאילו בלילה משהו אחר נתפס עליך שולחת לך חיבוק ענק! אני אחזור לטיפול רק שבוע הבא מקווה להחזיק מעמד עד אז לא קל בכלל ויש לי שני ילדים בבית זה כאילו הם נותנים לי תקווה מסויימת חחחח

אהובה שולחת לך חיבוק זה באמת לא פשוט הייתי ככה 3 חודשים מגיע הערב בכי דיכאון ממש אגיע למצב שלא רציתי שיגיע הערב ואמרתי מילים מאוד קשות… אבל יום בהיר אחד זה עבר לי עזר מאוד לספר על זה לדבר על זה כמה שיותר לראות סרטים מצחיקים בערב להזמין אוכל כיפי ולנסות לא לחשוב על זה בסופ״שים לצאת לטייל עם חברים ומשפחה כמה שיותר תיהיה אופטימית מלא בנות חוות את זה ❤️