הבת שלי בקרוב בת שנה וחצי, נכנסה השנה לראשונה למסגרת, עד אז היתה איתי בבית והיא ילדה מפותחת מדהים מבינה המון ופיקחית. ובנוסף ילדתי לפני חודש וחצי ככה שיש לה שני שינויים משמעותיים בתקופה הזאת. מאז שנכנסה לגן היא קמה בלילה ומתחילה לבכות ולצרוח ושום דבר לא עוזר להרגיע אותה, היא רק צורחת ולא מצליחה לשמוע אותנו או להקשיב לנו. מנסים להביא לה מים/בקבוק/להרדים אותה איתנו במיטה וכלום לא עוזר היא בוכה ונראה שמאוד קשה לה. הדבר היחיד שמרגיע אותה הוא אם אבא שלה ירים אותה ויחבק אותה. היא רוצה ללכת רק אליו ולא מוכנה שאני ארים אותה או ארגיע אותה. היום המטפלת סיפרה לי שלפעמים במהלך היום היא מסתכלת על הדלת ואומרת ״אבא אבא״ (לא בוכה, רק מצביעה על הדלת ואומרת אבא) מי שנפרד ממנה בבוקר זו אני, ובדרכ אני גם מחזירה אותה. ככה שמבחינת הפרידה היא לא עושה את הפרידה שלה מאבא (הוא אומר לה ביי ברכב ואני יורדת איתה למעון) חשבתי אולי שהיא ככה כי היא לא נפרדת מאבא שלה כמו שצריך והוא לא חלק פעיל בהסתגלות שלה במעון. מה אתן חושבות? ואם כן, איך נוכל לעזור לה?