סיפור הלידה שלי 🥰 אז כך אחרי שסבלתי חודש מצירי ברנקסטון ולא הבנתי את הגוף הגעתי ביום שני לרופא מעקב שלי וביקשתי שזהו אני כבר לא יכולה לסחוב ורוצה כבר ללדת הייתי בשבוע 39+3 ותיאמנו שאגיע ביום חמישי לאישפוז ובשישי בבוקר אקבל זירוז ביום רביעי בבוקר נכנסתי לשירותים וראיתי הפרשה דמית התקשרתי למוקד ושלחו אותי לבית חולים משום מה חכיתי שהילדים יחזרו מהבית ספר ובעלי סיים לעבוד ונסעתי לבית חולים בסביבות שעה 4 אחרי צהריים היה מלאא אנשים במיון יולדות הגיע תורי למוניטור בסביבות 7 בערב היה קצת צירים פה ושם לאולטסאונד נכנסתי בסביבות 9 בערב היה הכל תקין הרופא שאלה אם אני רוצה ללכת הביתה ולחזור מחר אך לא הסכמתי היה גם כך כבר מאוחר נכנסתי שוב למוניטור ושם הכל התחיל היה מלא האטות אצל העובר ואז הגיעה אחות ואמרה לי שמכניסים אותי לחדר לידה עכשיו לקבל אפידורל וזירוז ביחד נכנסתי לחדר לידה בסביבות 23:30 ההאטות החמירו ואז נכנס רופא ואמר לי שאנחנו חייבים להוציא אותו ובגלל זה אני מקסלת זירוז הגיעה מרדימה בשעה 00:15 קיבלתי אפידורל ואיך שהיא אמרה לי שאני יכולה לשכב אחורה כבר לא הרגשתי בידים ראיתי ולא יכולתי להגיב מסתבר שהחומר השפיע עלי הפוך רק שמעתי את בעלי קורא לי והמוניטור מצפצף נכנס רופא מנתח התקשר לחדר ניתוח ושמעתי אותו אומר ניתוח בהול הרגשתי אותם רצים עם המיטה אבל אני לא מצליחה להגיב לכלום נכנסתי לניתוח בהרדמה כללית הבייבי שלי נולד בשעה 1:52 ב13/2 כשחבל הטבור כרוך סביב צוורו 3 פעמים העלו אותו לתינוקיה באינקובטור עם חמצן ואני התחלתי לפרקס פעם שתיים ושלוש עד שניגש אלי אח בהתאוששות ואמר לי מה קורה עברת את הדרך הקשה תהיי חזקה בשביל התינוק שלך כי אם את מפרקסת עוד פעם אחת בעשר דקות הקרובות את עולה לטיפול נמרץ אלוהים באותו רגע נתן לי כוח להתאושש ולעלות למיון יולדות כדי להיות עם הבייבי שלי 💙💙💙💙 ועכשיו הכל מאחורינו 💙 בהצלחה לכולכן ותודה על תקופה מדהימה שלמדתי ממכן מלא בידים מלאות אהובות 🤍