מספרת את סיפור הלידה שלי 28/1 עם צירים חזקים מאוד הולכת לאסותא אשדוד בשעה 23:00 בודקים אותי שם אומרים הכל נישאר אותו דבר ומשחררים חוזרת לבית באשקלון ב3:00 בלילה נפל עליי מגב משהו קליל אבל דאגתי לתינוק אז הלכתי לברזילי היהה לי צירים ממש חזקים אבל שיחררו אותי חזרתי ב5:00 לבית לישון אבל הצירים התגברו ונהיו יותר חזקים הצלחתי להירדם פתאום ב6:00 קמה רואה שירדו לי המים מהר אני מעירה את בעלי ומזמינים אמבולנס לבית חולים הקרוב אני עדיין לא מאמינה שאני באמת יולדת נכנסת לחדר לידה ב-6:30/7:00 הצירים התגברו אבל פתיחה 1 מחיקה 90 אמרו לי שאני לא יכולה לקבל עדיין אפידורל רק בפתיחה 3 במשך שעה וחצי סובלת מצירים כל כך כואבים וחזקים המיילד ואמא שלי ובעלי עזרו לי לעבור את זה אחרי שעה וחצי בודקים רואים פתיחה 3 נותנים לא סוף סוף אפידורל רוצה לשתף שממש פחדתי מזה והמיילד בא אליי נגע בי בלחיים עם כפות הידיים שלו ודיבר איתי והרגיע אותי חוויה מדהימה והצלחתי לעשות רבע שעה אחרי נכנסת כזה לחץ ומתחילה לגלגל עיניים כזה כל שניה ומחזיקים אותי ערה והמיילד המדהים שהיה איתי קרא למיילדת וכמובן שטיפלו בי וחזרתי לעצמי ואז חיכו 3 שעתיים וחצי לבדוק פתיחה והגעתי לפתיחה 5 ברוך השם ואז האפידורל הפסיק להשפיע עליי וסבלתי מכאבים ונתנו לי עוד מנות של אפידורל בינתיים הייתי בחדר לידה התרגשתי ממש בכיתי ממש חיכיתי לרגע הזה היה החלפת משמרות אחרי 4 שעות בודקים פתיחה הגעתי לפתיחה 9 המיילדת רוצה לקדם את הפתיחה אז במשך חצי שעה היא עוזרת לפתיחה להגיע למלאה היא מגיעה למלאה אבל אומרת שהראש שלו עדיין גבוה ואני בינתיים מרגישה את הצירים כי ההשפעה של האפידורל נגמרה שוב ונותנים לי עוד עד שמשפיע בינתיים המיילדת רוצה שאלחץ קצת בשביל לקדם את הראש של העובר יותר למטה לוחצת כמה פעמים בזמן ציר ואומרת לי להפסיק האפידורל משפיע אבל בקטנה מרגישה קצת את הצירים אומרת לי תנוחי עוד מעט נתחיל אחרי כמה זמן היא מכינה את כל הדברים ללידה ונכנסתי ללחץ כי ממש כאב לי ממש בכיתי אז הרופאה אומרת לכול מי שאיתי בחדר אמא שלי בת זוגתה ובעלי להיות בשקט ולשבת בצד אחד ומכבה לי את האור שמה לי מוזיקה מרגיעה מאוד ואומרת לי לעצום עיניים ואומרת לי את הולכת להיות אמא תהיי חזקה ושכל פעם שיש ציר לעשות נשימות אחרי זה מגיעה הרופא רואה ואומר טוב הגיע הזמן להתחיל להוציא אותו החוצה אני אומרת בשם השם נעשה ונצליח ושמע ישראל ואומרת לבורא עולם תודה על הרגע הזה ומתחילה ללחוץ כולם שם איתי לוחצים ביחד איתי לאט לאט הראש מתקרב ורואים אותו נותנים לי להרגיש אותו עם היד ומצלמים לי הייתי ממש קשובה למיילדת ואז התינוק קצת נתקע והיא לא רצתה לחתוך שיהיה לי מלא קרעים אז היא אומרת לי רגע לעצור שמה עוד שמן בשביל לרכך ואומרת לי ללחוץ בזמן שצריך אני כל הזמן של הלחיצות רגועה לא מוציאה הגה מהפה בשקט ממש ורק לוחצת מתי שהיא אומרת לי ורואה שקצת קשה להוציא אותו אז היא נלחמת בכל הכוח שלא יהיה לי קרעים עושה הכל בשביל זה עוזרת לי להוציא אותו נלחמת בזה ולא מוותרת עד שברוך השם הוא יוצא ושמים אותו עליי אני בהלם בעלי צועק אני אבא אני אבא ואמא שלי ובת זוגתה מתלהבים מאוד נרגשים אני מסתכלת בהלם כזה והיא בודקת אם יש קרעים ואומרת לי יש שתי קרעים קטנים פנימיים שואלת רופא הוא רואה אומר שטויות זה יעבור לבד בקיצור לידה רגילה בלי תפרים בזכות שאני הקשבתי למיילדת והמיילדת שנלחמה שלא יהיה קרעים ולא ויתרה וכמובן השם התברך 🙏בעלי חותך את חבל הטבור ורואים את המשקל הוא יצא 2435 יצא גבולי שואלים את הרופא הילדים הוא בודק אותו ואומר הכל בסדר לא צריך פגייה ילדתי בשבוע 35+5 מעבירים לחדר ברוך השם ואת התינוק לטיפולים וכל מה שצריך להיות וזהו רציתי להגיד שהייתה לי חוויה מתקנת עם הבית חולים ברזילי מהפעמים שהייתי במיון ומאושפזת הייתה לי חוויה מדהימה וטובה ושמחתי שקיבלתי את קטנצ׳יק ותודה לאל שילדתי בברזילי 🙏❤️🫶🏼🥹