מה יהיה עם הקרייבינג הזה??? כבר יום שלישי ברצף שאני אוכלת בוריטו מטאקרייה. בא…

אשמח רעיונות לפעילויות עם תינוק בן שלושה חודשים

אז איזה שבוע את? ומה יש לך?

מרגישה האמא הכי חרא בתבל בהריון מתקדם יחסית שבוע 17 לא מצליחה להפסיק לעשן ( סיגריות וירוק ) עם ילדה בת 4 ובעל שעובד מסביב לשעון מהרגע שהבת שלי נולדה ועוד חצי הריון שלה לפני אני בבית ולא עובדת עד היום ( עבדתי כמה חודשים פה ושם אבל לא רציף ) להיות בבית בחוסר מעש משגע אותי וגורם לי להיות עצבנית וקצרה 90 אחוז מהזמן והירוק זה המפלט שלי נכון אני נשמעת ילדותית וטיפשה ברמות אבל אני מחפשת כל דבר אחר ולא מוצאת משהו שאני מצליחה להחזיק בו ו״להחליף״ את ההרגל הזה בהרגל בריא יותר אחר המצב הכלכלי שלנו לא מאפשר להרשם לאימונים או משהו בתשלום שאפשר לעשות במהלך השבוע גם לא פסיכולוגית שאני יודעת שאני מאוד צריכה כדי לעבוד על התקפי זעם ותסכול אבל שוב הכל סובב סביב הכסף ועבודה אף אחד לא מקבל אותי בטח לא עכשיו אני מרגישה כלכך אשמה על ההריון הנוכחי , כלכך כפוית טובה שיש בנות שמחכות לזה שנים ואני מזלזלת בזה ! למה מגיע לי בכלל ? למה מגיע לעובר אמא כמוני ? אני מלקה את עצמי יום יום שעה שעה שאני מעשנת ואפילו לא הפחתתי או משהו , המשכתי כרגיל בשניהם אני לא זוכרת לקחת ויטמנים , חומצה פולית אני עשיתי את כל הבדיקות כמובן וברוך השם תודה להשם הכל תקין לגמרי פלוס פלוס אבל אני פשוט מרגישה רחמים ועצב על זה שלתינוק הזה הולך להיות אמא כמוני בעלי אבא מדהים מדהים מדהים לא מעשן לא שותה מעורב מאוד עושה הכל שיהיה לנו הכי טוב שאפשר ועובד קשה מאוד מאוד בימים ובלילות אני מפחדת להפסיק , אני מעשנת כבר עשור , לא זוכרת את עצמי ״סאחית״ בהריון של הבכורה הצלחתי להפסיק לגמרי הכל , ופה אני לא יודעת מה קורה לי ההריון הזה רצוי ומתוכנן ואני מרגישה כלכך כפוית טובה השם הביא לי את כל מה שביקשתי למה אני ממשיכה להתנהג ככה ? למה אני ממשיכה באותו טמטום ? אני צריכה עזרה ואני לא יודעת מאיפה להתחיל אני מרגישה שזה מאוחר מדי ודפקתי את העובר מבחינה פיזיולוגית ואני הולכת להענש על זה כשיבוא אני מתה מפחד ומתה מבושה אני מתחננת בלי לשפוט רק עצה ומילה טובה ואולי מישהי שחוותה דבר דומה והצליחה להתגבר על זה סליחה השם סליחה שאני כזאת תת רמה של אדם