קודם כל למה בעלך עובד עד כל כך מאוחר? למה הוא לא בבית בשעות שפויות כדי לעזור לך?

הכל בסדר איתך! את אחרי לידה וכל רגש הוא לגיטמי. זה שאת שואלת את עצמך שאלות, מבררת, מתלבטת, כבר מראה כמה את אמא טובה ומודעת לרגשות של האחר. לא כל רגש שלילי או כואב הוא דיכאון אחרי לידה או קשור בהכרח להורמונים. זה באמת טבעי מה שאת מתארת. אנחנו לא מאבחנות ולא איתך בלב ובבית, אבל בהחלט נשמע שאת כל כך רוצה שיהיה לבן שלך טוב, שהמעבר לא ישפיע עליו, שאת מעניקה לו את כל כולך. כנראה באמת משהו בך עוצר ועצור כי את מרגישה שתבגדי בו אם תתאהבי גם בה. מרגישה שהוא יסתכל עלייך במבט מאוכזב אם תחזיקי ותחייכי ותדברי אלייה. אז את בוחרת להשקיע בו, כל זמן שהוא רוצה, בזמן שהיא לא זקוקה כרגע למה שהוא זקוק. אני מסכימה איתך. כרגע הוא זה שצריך את החיזוקים ותשומת הלב וחשוב להראות לו שלמרות השינוי עדיין משקיעים בו. אבל!! לצד על ההשקעה בבכור, חייב שיהיה מישהו עם התינוקת גם אם זו לא את. מישהו שיתן לה חום ואהבה שהיא צריכה. היא לא פחות חשובה, היא מרגישה, גם אם לא מבינה סיטואציות. את לא יכולה לחלק את עצמך לשניים. את חייבת עזרה כך או כך. אם לא בעלך אז מישהו אחר. תשתדלי ששום דבר לא יבוא על חשבון האחר. למשל- כשהיא ישנה, תתני לו את כל כולך כמה שאת יכולה כמובן. וכשהיא ערה, תנסי לדבר איתה כביכול עליו. לספר לה..."ראית איזה אלוף? איך הוא הרכיב? איך הוא משחק?" כאילו שתיכן מדברות עליו רק טוב. ולאט לאט. המעבר מאחד לשניים קשה לאמא וגם לילד, כי החיים משתנים. זה לא רע, זה רק מעבר שעם הזמן תלמדי ותביני שהוא הרוויח חברה לחיים, רק חשוב מעכשיו לעבוד על הקשר בינהם❤️🙏🏻 אם תשקיעי רק בו, לא רק שלא תתחברי אלייה, גם הוא לא יתחבר. ברגע שהוא יראה אותך משקיעה בה זה ישליך גם עליו. הוא לא רק יקנא. הוא יראה שיש בך המון אהבה, שהילדה החדשה שהגיעה ממש חמודה אם אמא שלי אוהבת אותה🥰

סורי על החפירההההה פשוט אני לקראת לידה שנייה ויודעת שארגיש בדיוק כמוך

תנסי לגרום לילד הבכור שלך לעזור לך עם הקטנה סתם דברים פשוטים תביאי שמיכה תביא טיטול שירגיש שגם הוא עושה לא רק את איתה גם הוא שם כביכול ככה הוא יבין יותר שיש לי אחות קטנה ואמא שאוהבת אותו באותה מידה