הגיע הילד שחיכיתי לו ככ הרבה זמן. שנים שאני חולמת להיות אמא. להפוך מזוג למשפחה. וזה סוף סוף קרה! אבל... זה לא מספיק, אני לא מרגישה מאושרת כמו שדמיינתי, אני לא שמחה. הזוגיות שלי איננה. בעלי לא ממש מתקרב מאז הלידה, אולי אפילו קצת לפני. לא מחבק, לא אומר מילה טובה. לא ישן איתי. כאילו נרתע ממש. לא ישנים באותה המיטה. כשאני אומרת לו שאני זקוקה לו, שאני רוצה חיבוק, שאני מתגעגעת לישון איתו, להתכרבל ביחד. הוא עונה לי "יש לך את התינוק" או מתחמק משיחה. אני מרגישה ככ לבד. ככ לא שמחה, אני לא מבקדת ממנו עזרה, לא מבקשת שיקום בלילות. רק שיהיה בשבילי.. לדבר, לצחוק, לחבק, לבכות, להתכרבל. אני אפילו לא מצליחה להגיע איתו לשיחה על זה. תמיד הוא מוצא דרך להתחמק. עוד מישהי חוותה ריחוק בזוגיות אחרי הלידה? מה לעשות?? איך לא להרגיש זקוקה לו כל הזמן?? אני 24/7 סביב התינוק והבית. ומרגישה שקופה.