ב"ה ילדתי תינוק מתוק ,לידה שניה לפנות בוקר יש לי בכורה בת שנה ו4 אני ממש מפחדת שיהיה לי קשה לתמרן ביניהם ואני ממש מפחדת שהיא תהיה עצובה או מתוסכלת שאני כבר לא רק שלה .. וגם מפחדת מהחיים החדשים ,מפחדת מדיכאון או דכדוך ..ממש מרגישה פחדים מישהי שעברה ויש לה טיפים? 🙏🙏
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בפברואר 2025 בשעה 16:27
מזל טוב❣️ שגרה, סדר יום, ולאט לאט לומדים להסתדר...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בפברואר 2025 בשעה 19:23
היה לי ממש הפרש דומה.. שנה וחמש בין הבכורה לקטן.. בימים הראשונים רק בכיתי שהקטן מעיז להפריע לי להיות אמא של הגדולה שלי שהייתה כל עולמי. כל ילד שנכנס משנה את המארג המשפחתי וכל בני הבית צריכים להתרגל למצב החדש. יהיו רגעים שיהיה לך קשה לתמרן ואולי אחד מהם יבכה ולא תוכלי מיד להתפנות .. ויחד עם זה, זה הולך.להיות מדהים! יהיה להם אחד את השני וזה מתנה ענקית שאת נותת לכל אחד מהמם. שיהיה להם אח/ות. טיפים, לקבל עזרה כשאת יכולה , הורים, חם,חמה, שכנים, חברות.. בימים נעימים לצאת לטיולים, להשיג לך מלאי של משחקים והפתעות קטנות לשעת משבר. נגיד הקטן דופק קקי גב, והגדולה רוצה אותך יהיה לך איזה משחק קטן מעניין לתת לה.. מספיק דברים קטנים.. יויו ושטויות כאלו.. לזכור שכל תקופה עוברת, וככל שהם גדלים זה הופך להיות יותר קל. אני מנסה לשים לב במילים שלי לחבר ביניהם ולא לגרום לגדולה לכעוס כשיש תשומת לה לקטן. נגיד אני אומרת לו: תראה איזה אחות גדולה יש לך, איך היא מצליחה לאכול לבד.. ואני אומרת לה.. נכון התינוק קטן ואמא צריכה להאכיל אותו.. וכמובן לתת לגדולה להתשלב בטיפול הקטן כמה שניתן וכמה שהיא רוצה.. ואז יש את הרגע המתוק הזה שמזכיר לך שהכל שווה את זה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בפברואר 2025 בשעה 20:10
וואו עינבר איזה מדהימה ! תודה על התגובה שיהיה לי בקלות בע"ה

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

תודה מראש למי שתקרא הכל לפני שאני מטביעה אותו באסלה 🙏🏻 בעלי נסע לחופשה עם חברים כמה ימים פירגנתי לו כי אני יודעת כמה הוא עובד קשה וחשוב לי שהוא ירגיש טוב בתוך הזוגיות שלנו. אני למשל לא מסוגלת לטוס ולעזוב אותו לבד עם הבית והילד וכל מה שמשתמע מזה וזה גם לא קורץ לי בשום צורה , כשאני רוצה חופשה אז אני רוצה איתו אבל זה כבר בעיה אצלי. האדון חוזר אחרי שאני מרוטה, מרוסקת , מסריחה לא ישנתי בקושי הצלחתי לאכול כי מרוב שהוצאתי אנרגיות ירד לי התאבון כל זה ואני בהריון שבוע 13. לרגע לא התלוננתי בימים האלה כדי לא לגרום לו להרגיש שהוא תקע אותי לבד ולהרוס לו את הכיף עם חברים שלו עד שהוא נוסע להתאוורר. כל הזמן הזה דאגתי לרצות את כולם ולשמור על השגרה המשפחתית נסעתי ממקום למקום לבד כדי שכולם יוכלו לראות את הבן שלי ולהנות מהסופ״ש הזה. הוא אמר שיש לו בחילה ושהוא עייף שהוא לא עושה כלום היום (כמו 90% מהזמן) גם אני עובדת קשה, פיזי, שעות מתישות וגם אני עייפה וסובלת מבחילות והקאות של ההריון , לא זכור לי מתי זה פטר אותי ממטלות של הבית , אבל נגיד.. הכלתי וניסיתי להבין לא עשיתי שום פרצוף ואמרתי שזה בסדר. הלכתי להכניס כביסה ובאיזשהו שלב הרגליים שלי כבר צרחו לי לעצור הרגשתי שאני לא יכולה אפילו לעמוד יותר שאני חייבת לשבת, עצרתי התיישבתי (אחרי שהילד אכל התקלח וכל הבית מתוקתק כולל ארוחת ערב משפחתית) לא השארתי לו אף משימה לעשות חוץ מלהוריד את הכלבה. והוא ברוב חוצפתו מסתכל עליי בזלזול ״מה כבר עשית שכואבות לך הרגליים״ הסתכלתי עליו במבט של או שאתה מטומטם או שאתה חרא של בן אדם פשוט והוא חוזר ושואל בזלזול מגעיל כזה ״לא באמת מה כבר עשית בימים האלה שכואבות לך הרגליים״ פה כבר התחרפנתי ואמרתי לו שהוא חתיכת דפוק שהוא בכלל שואל שאלה כזאת ושאני לא רוצה לראות אותו ולא רוצה לשמוע אותו ונכנסתי לחדר ואני רוצה לצרוח מרוב עצבים. יותר מאשר השאלה המעצבנת הזאת שנאמרה בזלזול רע כזה הרגשתי שהוא פשוט לא יעריך אותי גם אם אני יעשה סלטות באוויר בשבילו. אין דבר יותר מעליב מזה שאת מרגישה שאת נותנת 300% כדי שיהיה לו טוב והוא פשוט לא רואההההה את זה
💬41 תגובות👍1 לייקים😢2 עצב