אני חרדה לחשוב על מצב החינוך בעוד כמה שנים. משנה לשנה הולכים ופורשים המון מורים, מנהלים ואנשי חינוך.(כ30,00 רק בשנה האחרונה!!!) אני חושבת שאין הבנה בסיסית במדינה הזאת שמורים הם העתיד עצמו. אין הערכה מינמלית אני מרגישה מתוסכלת ממקום העבודה שלי אני בת 22 עם תואר בחינוך ו3 שנים שאני מחנכת ונותנת את הלב ואחרי כל ההשקעה על התואר אני רוצה פשוט לשנות פאזה. ואם אני רוצה אז זה אומר דרשיני. הכי באתי ממקום של מסירות, אהבה ושליחות ואני מרגישה גרוע. אני כבר לא מצפה להערכה בסיסית אלא לפחות ביקורתיות ודרישות מוגזמות!! כאילו מה? אני אחת המורות התותחיות והאהובות, קשר אישי הכל מהכל. אם זה השכר הרעוע, חוסר הגבולות של ההורים שמרשים לעצמם להתבטא ולהרים קול על המורה של הילד שלהם (!) כאילו הם מנהלים שלו. אם זה הדרישות הבלתי פוסקות, ילדים בלי גבולות בסיסים, חוסר מענים והתאמות ממשרד החינוך, שיחות ההורים של אחה"צ ערב... זה ברור למה עוזבים. אני באמת בקונפליקט שמלווה אותי. כמורה, וכאמא לעתיד.

בנות שאלה אשמח שתהיו כנות איתי אבל לדבר בכבוד 🙏🏻 אני גרה אצל ההורים של בעלי הם אוהבים את הילד מאוד,ולי כמובן לא כיף אבל אני מנסה לזרום ולכבד תמיד תמיד רוב שעות היום אני אצל אמא שלי ומגיעה לבית בסביבות 17:00 יושבת איתם קצת מקלחת את התינוק וזהו הולכים לישון נגמור היום(בעלי רוב הזמן לא בבית וככה שוב אותו סיפור) ככה שאין לי איתם גם באמת ממש אינטראקציה אני סובלת מאוד כן?כל יום לצאת וכל יום ללכת ממקום למקום רק כדי לא להישאר שם אבל שורדת בשביל שנוכל לקנות בעתיד הקרוב אבל זה כבר סיפור אחר . בקיצור יש להם ילד בת 22 שאהבתי עד שגרמה לכך שאשנא אותה ההורים פוחדים ממנה וגם היא הציבה להם זמן שנעוף משם(זה יחידה אחת לא יחידת דיור ) אבל הם לא באמת שמו על זה היא לא גרה איתנו היא גרה עם חבר שלה לפני שבועיים היא באה לשבת והפריע לה שיש סלסלה של התינוק בתוך המקלחת כי שם הוא בעצם מתקלח וזה יותר נגיש ונוח לי היא הוציאה אותה לשידת החתלה שלו אני החזרתי וככה איזה עשר פעמים עד שהתחילה לצעוק שנשמע אני אזרוק את זה פעם הבאה אחרי שבועיים היא באה שוב לשישי אני הייתי במפלס למטה ופתאום אני רואה אותה מרימה את התינוק אז אמרתי לה ואני אדגיש שזה היה בכוונה לפני שבועיים רצית לזרוק לו את הדברים ועכשיו את מרימה אותו? היא התחילה להגיד שאם לא ההורים שלה הייתה יורקת לי הפרצוף וכמובן שעניתי לה ואמרתי לה אני ממש הייתי מנשקת לך אותו התחילה להגיד לי לחזור להורים שלי ושזה לא בית שלי ושאני צריכה לנשק להורים שלה את הכפות רגליים ואמרתי לה נכון להורים שלך לא לך זה היה ליד ההורים שלה וליד בעלי כמובן שבעלי בא להגן עליי והיא קראה לו פאפי של אשתך ואז הוא כמובן לא שתק לה קודם כל מה אתן חושבות אתן הייתן נותנות עקיצה כזו? דבר שני אני כרגע מנסה להתנהג שלו כרגיל והם גם מתייחסים כרגיל אבל מתסכל אותי שהם ראו גם את הצד הזה בי ודבר שלישי ממש עצוב לי,זה חדש לי השנאה הזו וכל החרא במשפחה המשפחה שלו תמיד הייתה כזו אבל עכשיו גם אני נכנסתי לזה להתנצל אני לא אתנצל בפניה בחיים אחרי שאמרה שתירק לי בפרצוף אבל מה הייתן עושות?

מזהות בן או בת??