כמה דיברו אצלכם בגיל שנתיים וחצי?

היום היה לי שיעור חשוב בהורות. יש לי ארבעה ילדים (הקטן בן שנה וקצת ) ב"ה בהריון חמישי מתקדם . הקטן איתי בבית ,עוד לא חזרתי לעבודה . היום היה לי משהו של מלא שעות שנסעתי מחוץ לעיר והשארתי את הילדים עם ביביסייטר. חזרתי מותשת , עם בחילות וכאבי בטן ורוצה רק להתקלח ולישון . ניסיתי להשכיב את הקטן לישון והוא צרח. ממש. והייתי רגע מלאבד את הסבלנות כמעט התעצבנתי ורגע לפני אמרתי לעצמי בלב שהוא פשוט מתגעגע אליי מכל היום הזה והוא לא אשם שאני ככה מותשת הוא אשכרה צריך אותי. הוצאתי אותו מהלול וחיבקתי ןנשקתי הוא התמסר אליי והרגשתי את הנשימות שלו לאט לאט נרגעו.. נרגעתי אני יחד איתו נשקתי אותו בעדינות והרגשתי איך האנרגיות שלי משפיעות עליו ולהפך ... הוא נרדם לי בידיים ונשארנו מחובקים עוד קצת ואז הנחתי אותו במיטה. סליחה על החפירה רק רציתי לשתף כי זה ממש שיעור מבחינתי בהורות . לפעמים רגע להצליח לצאת מעצמנו בשביל הקושי שלהם אבל באמת לצאת לא לעשות בכאיךו כי הם מרגישים כשאמא רגועה הילד שלה מרגיש את זה והוא נרגע איתה... נכוןלא תמיד אני מצליחה לצאת מעצמי אבל בסוף של יום אני מוצאת את הנקודה שהצלחתי . אני לא אמא הכי טובה אני אמא שמנסה להיות הכי טובה שהיא יכולה

תתנו לי רעיונות מעניינים איך לממש את סל ההיריון של כללית🙏🏻❤️

תגידו יש דבר כזה דיכאון של סוף הריון? אני שבוע 40+ ועדיין לא ילדתי לא מסוגלת לראות אנשים, לענות להודעות גם כשאנשים ממש נחמדים ושואלים מה איתי. בטח להודעות של אנשים ששואלים ״נו את לא רוצה ללדת?״ מזה אני ממש מקבלת עצבים! אני לא יוצאת מהבית ורק במיטה… כל ההריון היה לי מושלם ברמות ולא היה לי רבע מהתחושות האלה כל הזמן חלמתי על הרגע הזה שיגיע והייתי הולכת לישון כשאני מדמיינת את הלידה או את התינוקת שלי ואיך היא תיראה ועל המפגש בנינו. ומהשבוע וחצי האחרונים אני פשוט לא חושבת על זה ואני רק חולמת לקבל צירים וללדת בלי טיפת התרגשות סביב זה. מה עושים?