פשוט פריקה, מרגישה צורך לשחרר את זה כי אין לי את מי לשתף לצערי הרב בתחושות הקשות שלי. נשואה 6 שנים + 2 ילדים מקסימים ובהריון שלישי (חודש תשיעי עוד רגע) אני יודעת שאני סובלת מ״תסמונת האישה המוכה״ כל התסמינים שם. כל דבר שקורה, אני אשמה. למרות שאני לא אשמה תמיד שיקרה משהו אני זו שאנסה לפיייס והאשים את עצמי רק בכדי שהוא לא יכעס עליי. סובל מהתפרצויות זעם קשות וחולניות שכוללת קללות ומילים מאד מאד קשות לעברי וגם לפעמים כלפיי הילדים. תמיד יגיד על זאתי, וזאתי וזאתי כמה הן טובות/שקטות/יפות/נקיות/ וכו וכו וכו והכי עצוב זה ש״הוא נרגע״ אז אני שוכחת מהכל לכאורה ודנה אותו לכף זכות ו״שוכחת״ מהר את הכל וממשיכה הלאה.. והרשימה עוד ארוכה כלכך… אני עצובה, פגועה, שבורה, מתוסכלת ולא יודעת עוד כמה זמן אצליח לשמור את זה בבטן אבל אם יש משהו שאני יודעת טוב טוב בתוכי וכל מי שסביבי יודע את זה, אני אדם טוב, אמא טובה, נקייה מסודרת ותמיד דואגת לכולם לפני שדואגת לעצמי. העיקר ההצגה מבחוץ אין ברירה להלביש על עצמי חיוך ולהעביר עוד יום ועוד יום… זהו.. פרקתי 😥🫣
זוגיותזוגיות
💬6 תגובות👍1 לייקים😢1 עצב

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 בפברואר 2025 בשעה 06:35
ואו קשה לקרוא את מה שכתבת. קודם כל חזקי ואימצי!! את מודעת כבר לבעיה וזה מעולה. שנית, הייתי מציע לך ללכת לטיפול כדי לחזק אותך ולהרים אותך. כשיהיה לך מספיק כוח את תעזבי אותו כמו גדולה. מצטערת אבל מה שאת מתארת הוא לא נורמאלי ולא בריא ולא הייתי נשארת במערכת יחסית כזאת. הוא לא ישתנה. את זאת שצריכה להשתנות ולעזוב אותו. תשתדלי להפרד ממנו יפה אבל לא בטוח שהוא ישתף פעולה. לפחות תדעי שניסית.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 בפברואר 2025 בשעה 06:36
לכולם יש ריבים וויכוחים וזה נורמלי… אבל בחיים לא להגיע לרמה של קללות ועוד לילדים ? אוי ואבוי! ומה הוא משווה אותך לאחרות? הוא בחר בך! בקיצור, לא הייתי שומרת בבטן ושוכחת לו - את חייבת לדבר ולפרוק הכל, הייתי עושה את זה ביום שלא רבתם ולא כלום, לשבת בערב ופשוט לפתוח את הלב… בהצלחה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 בפברואר 2025 בשעה 07:16
קבלי חיבוק גדול. מבינה אותך לגמרי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 בפברואר 2025 בשעה 07:32
נתחיל בזה שרשמת בסוף שאין ברירה - אז תמיד יש ברירה. ואמרת שאת יודעת שאת טובה ונקיה והכל... אז שתדעי - זה תמיד ההכי טובות, הכי מלאכיות, הכי מרצות והכי עדינות. אין להם אומץ ללכת על אחרות. את בשלב של מודעות מאוד גבוהה וזה כבר 60% מהיציאה החוצה. מכאן זה רק שיחות עם עצמך ולהבין שאת חזקה ולא מה שהוא מספר לך. את מהיום מסתכלת במראה כל בוקר וכל ערב ואומרת לעצמך כמה את טובה וחזקה ואמיצה וחכמה. זאת המשימה הכי חשובה שלך. ועל כל קללה שלו את מחמיאה לעצמך ואת גם עונה לו. ואתהלא מפחדת. את אומרת לו שאת לא מה שהוא אומר ושלא ידבר אלייך ככה ואת לא שק איגרוף. ושלא ידבר ככה לילדים. ומשם כבר את תתחילי לצאת כבר לבד מהמקום המוכה הזה. את והילדים המוכים שלך

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך